ShowTime

תקשור אותי

תכה אותי

תצליף בי

תכאיב לי 

תשפיל אותי

תשתמש בי 

תנצל אותי

תסרסר בי

תפרק אותי 

תשבור אותי

תרסק אותי

רק כשאני אחליט!!!

*רק לשם הבהרה במקרה הנ״ל מדובר בכלבה אמיתית.

הוא: ״מותק, רוצה לתת לכלבה חטיף?״

אני: ״כן!!! כן!!!״

נותן לי חטיף לתת לכלבה ואני יוצאת החוצה כשהוא אחרי.

הוא: ״לשבת !״

אז התיישבתי...

הוא: ״ לא,לא את...לא עכשיו...״

Oops

טוב נו לפחות הפגנתי צייתנות  :)

כל ניקיונות הפסח האלה גורמים לי למחשבות מלוכלכות

בשיער רטוב משתן ופנים מכוסות בזרע אתהלך על ארבע

חורים מלאים בזין שלך 

אתה תרצה שאני אשאר בפינה שלי על השמיכה הורודה כיאה לכלבה 

ואני כמובן אעשה הפוך רק כדי שתלכלך אותי עוד

אתרוצץ עם כוס נוטף ומטפטף בכל פינה בבית

אתה תשב על הספה וכעונש תצליף עם המקל שאני שונאת

הישבן יתחיל להחליף צבעים מולך

גם בלי לראות אותך אני יודעת שעומד לך

תתפוס אותי מהשיער ותתן לי לטעום אותך אני אנסה לעשות קצת טיזינג וללקק

ואתה תתעקש להרגיש עד כמה עמוק הגרון שלי מריירת עליך ועכשיו גם אתה מתחיל ללכלך מרוצה מעצמי זה מה שרציתי...

ללכלך הכל רק כדי לנקות שוב  

*יש לי גם כמה רעיונות לאיך לנקות...   חג שמח

אני כן כנועה וצייתנית,

                                               כשעושים מה שאני רוצה...

חלצת את נעליי וקראת לי מלכה.

"אני? אני מלכה? באמת?"

מתחילה לשתות, אולי זה יגרום לי להרגיש יותר מלכה.

מניחה ראש על ברכיך,עדיין לא חשה מלכה.

כבר נגמרה הכוס השלישית,מביטה בך בעינים נוצצות ומנשקת את כפות ידיך.

ועדיין אין זכר למלכה...

"תעמדי ישר אל תזוזי!"

אתה מתחיל ללפף סביבי ניילון נצמד

"אבל אני מלכה לא אומרים לי מה לעשות!"

מגניבה אצבע מחוץ לניילון, גורם לי להרגיש משוחררת.

"אל תזוזי!" אני לא זזה...מגיע גליל ניילון שני, והנה אבדה לה תחושת השחרור.

איני יכולה לזוז מילימטר מבלי שאפול.

כל גופי עטוף, צמודת ידיים, רגליים מקובעות והדבר היחיד שנשאר לשליטתי הוא הפה.

חם ונעים לי להיות עטופה כך.

אתה משכיב אותי על השמיכה הורודה שלי. מביא את הצינור השחור ומצליף על החזה.

"שקט!!! מלכות לא צועקות"

אוף איפה הגאג כשצריך אותו...ברקע מתנגנת מוזיקה שאני אוהבת,מתחילה למלמל לעצמי את מילות השיר.

אל תצעקי-לא צועקת.

חשבת שלא הרגשתי כלום בגלל הניילון -הרגשתי-ועדיין מרגישה,הגוף מלא סימנים שחורים.

הבאת סכין לפתוח חור בין רגליי,אני מסתכלת עליך מבועתת מהמחשבה שהסכין תגע בי -טריגר.

השקט נגמר...היסטרית, אני שונאת אותך עכשיו, שונאת שאין לי שליטה על כלום.

אתה מחבק אותי ואני מתחילה להרגע. הסכין חוזרת למטבח.

פותח לי חריץ בניילון,בדיוק מושלם לכוס שלי,אוויר קר נכנס לי בין הרגליים.

מביא את הצעצוע החדש ודוחף לי אותו,נפתחת, מתרחבת ונרטבת בשבילך.

מדהים כמה נוזלים יכולים לצאת מהגוף הזה - "תגמרי!"

כואבת, מסופקת ותשושה תחתיך...

ועכשיו...עכשיו אני מלכה!

מלך שלי, אדון שלי, אהוב שלי תודה על עוד חוויה שתיצרב בזכרוני.

אני לפני הבלגן....

את האחרי אני אחסוך לכם ;)

חסרת סבלנות אני כבר רוצה שיגיע מחר

לולי סיימה הכנות ומתחילה להתרגש :)

Dungeon Here We Come

אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה? אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה.

אֲפִלּוּ רַק לְיוֹם אֶחָד, אֲפִלּוּ רַק דַקָּה.

אֲנִי אֶלְבַּש שִׂמְלַת מַלְכוּת יָפָה וַעֲדִינָה, יִהְיֶה לִי כֶּתֶר מִזָּהָב, שַׁרְבִיט וּמְדִינָה.

וְכָל אֶזְרָח וְאֶזְרָחִית, כָּל יֶלֶד וְיַלְדָּה יַגִּידוּ לִי הוֹד מַלְכוּתָהּ, יָקוּדוּ לִי קִידָה.

הֵם יַעֲרִיצוּ רַק אוֹתִי כָּל הַיּוֹם כֻּלוֹ, אוּלַי אֲנִי אֶהְיֶה מַלְכָּה? אוּלַי בְּעֶצֶם לֹא?                             

מַה אֲנִי אֶהְיֶה? אֲנִי כָּל כָּךְ נִרְגֶּשֶׁת.                             

אָז מַה אֲנִי עוֹשָׂה? אָז מַה אֲנִי לוֹבֶשֶׁת?                             

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת בְּעֵרֶךְ כָּל הַיּוֹם                             

כָּזֹאת שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא הָיָה בְּשׁוּם מָקוֹם.    

הצבעים  שעלי הם כמו אור דרך תריסים

מחביאים בתוכם תקווה ליום חדש

עוד יום שבו אני שלך

ללא ספקות וללא תירוצים

הגעתי אליך מוכנה לקבל אותך לתוך העולם שלי

ולהכנס אל שלך

למרות המלחמה העצמית,החוצפה והמרדנות

רקיעות הרגליים וחירוץ הלשון

ככל שהסימנים כהים וחזקים יותר

כך אתה מלמד אותי לראות צבעים אחרת

בהירים יותר אל מול עיניי

צבעי ההסוואה שעל פני אט אט יורדים

ואני יודעת את מקומי תחתיך

מתרפקת על מגעה הקר של ריצפה תחת לחיי

גם המקל השחור נראה כמכחול מושלם ומזמין שתאחוז בו

אמרת שאני "בד קנבס"

וציירת עלי כאב

מחדד את זכרון המהות

הציור ימחק כלא היה 

ויצבע שוב בהנפת מכחול

ובאותו רגע ידעתי - אותי לעולם לא תמחוק

תופס את המכחול השחור בידיך הגדולות

ומייצר בי כתמי צבע חדשים

מכניס אוויר ומפייח רוח חיים לתוך גוף חלול נפשית 

והציור קם לתחייה...      

קמתי הבוקר גאה במיוחד.

הסימנים מחליפים להם צבעים, ואני נהנת להביט בהם,בוחנת אותם דרך המראה ומתגאה בכל אחד ואחד מהם.

התחושה של ידיך עדיין עלי,מידיי פעם אני בכוונה לוחצת עם האצבע שלי על הסימנים כדי להחזיר את הכאב.

ואז עולה לי אותו חיוך טיפשי שהיה על פניי כשנתת לי את הספנק האחרון לפני המקלחת.

הסימנים משמחים אותי,אתה משמח אותי.

אלו היתה ניתנת לי האפשרות הייתי עוצרת את הזמן וממשיכה לעמוד על ארבע לנצח...

מחבקת את הכאב דרכך, דרך ידיך שמעבירות אותו באהבה אלי.

ואתה, אתה רק גורם לי להיות מורעבת מפעם לפעם,לרצות עוד ועוד...

יותר חזק, יותר כואב, יותר משפיל, אני רוצה יותר מהכל!!!

ויותר מכל אני רוצה אותך...

my wish

היום הולדת הכי מושלם שיכול היה להיות לי והוא בזכותך...

התחיל מהמתנות שקיבלתי ממך, וכל אחת נבחרה במיוחד בשבילי. כאילו הכרת אותי מאז ומתמיד.

הציפיה לסוף השבוע היתה מייגעת, כל שניה הרגישה כמו נצח.

סידרתי את הכל, דאגתי שלא יחסר שום דבר והכל תוך מחשבות עליך ועל החיוך שלך כשתראה אותי.

כשהגעת החיבוק שלך היה עוטף ומרגיע.

השיחה שהיתה לנו באותו הלילה ריגשה אותי ,אבל את זה אתה עושה כל פעם מחדש, כל מילה שיוצאת ממך שוברת ומפשירה עוד חלק ממני.

רציתי שתכאיב, ידעתי שאני הולכת להתנסות בשלושת המקלות שתלויים אצלך.

התחיל נעים, הייתי מוכנה להרדם עם המצבטים עלי, אבל שונאת את המקל הגדול!!!

הוא ממש מכאיב וההכרות איתו לא התחילה טוב, עברה בראשי המחשבה להחזיר לך, עד שהבטתי בך וירדתי שוב על ארבע,זה עדיין כאב...

וכל מה שרציתי עכשיו הוא להתכרבל בתוכך ולהתעורר כשאתה ננעץ בתוכי. וזה מה שאני אוהבת בך,אתה קורא אותי ומבין כל תנועה שאני עושה.

התעוררנו לבוקר חמים, כל כך פחדתי שירד גשם וכל התכנונים יהרסו,אבל להפך היום היה לטובתנו.

ושוב הצלחת להמיס עוד חלק ממני בזה שלקחת אותי לספארי, לא זוכרת מתי הייתי שם בפעם האחרונה,אך את הפעם הזו איתך אני בטוח אזכור.

למרות השמש הידיים שלי היו קפואות, וכל פעם דאגת לאחוז לי בהן ולחמם אותן,הרגשתי כאילו רק שנינו קיימים בעולם, אפילו שהיו מלא אנשים סביב.

וכן גם החכמתי זו גירית ולא בואש :)

העיקר שסימנתי טריטוריה.

ומאז כששאלת אם אני שלך ועניתי שכן אני נוגעת באושר 

כל יום נוגעת קצת עד שאחבק אותו חזק מספיק בשביל לא לעזוב לעולם...