אני לי כל כך מבינה את כל האנשים שמדברים על פנטזיה, כאילו מדובר בתבנית שיש לך בראש. מעולם לא היו לי תבניות כאלה. מעולם לא היה לי גבר חלומות ובטח שלא אדון חלומות. מעולם לא היה לי קשר מושלם בראש, מודל שאני חולמת אותו ומתכננת במשך שנים.
כל מה שיש לי זה תשוקות, אני יכולה לספר לכם מה מעורר אותי. אני יכולה להגיד שאני אוהבת גבר שמצחיק אותי, שמעניין אותי. שאני אפגוש אותו, יתחילו להתעורר בי פנטזיות. הן יהיו מינימליסטיות.
תמונות קטנות וקצרות של דברים שהייתי רוצה שיקרו לי איתו. לפעמים, אפילו לא יהיו תמונות שכאלה.
הכי מוזר לי שאנשים מנסים לשאול אותי מה הפנטזיות המיניות שלי או לחליפין מה אני אוהבת ומה אני לא. האמת שאין לי מושג. אני פשוט לא טיפוס שמגיע עם תבניות בראש. במקסימום, אני יכולה להגדיר 2 גבולות אדומים ב BDSM.
הפנטזיה שלי להנות, להתמלא אנרגיות, להרגיש טוב ולהתאהב ואין לי שמץ של מושג איך ועם מי אני רוצה שזה יקרה. ועדיין, אני בטוחה שאני אדע לזהות את זה, בשנייה שזה יופיע.
לפני 18 שנים. 2 בספטמבר 2006 בשעה 8:45
