ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי(נ)שם

לפני שנתיים. 16 באוקטובר 2022 בשעה 13:26

חלמתי על השיר הזה כשצלצל השעון.

באמצע היום הנעתי את האוטו והוא היה ברדיו.

רק מתבקש..

 

לפני שנתיים. 15 באוקטובר 2022 בשעה 14:23

זו חוויה מוזרה - להיות בדרופ בתוך הספייס, ואז שוב רק ספייס ושוב דרופ בתוך הספייס ושוב ספייס ובסוף הגיע קצת בכי. בכי שהייתי צריכה גם תוך כדי ולא מבינה למה לעזאזל הוא פשוט נתקע וסירב לצאת. גם בסוף זה לקח כמה דקות של לשכב בשקט בתוך הספייס-דרופ שלי עד שהוא השתחרר והגיעו הדמעות. ולא מספיק. רציתי לבכות שעות אבל הבכי לא משתף פעולה. 

ואז יומיים הכל על אוטומט. אני לא זוכרת כמעט כלום מהיומיים האלה. זוכרת שבעבודה הייתי במין מצב מוזר שעבדתי עם מישהי וצחקתי מדברים כמו שצוחקים במצב כפית - שאין באמת משהו שמצחיק אבל אתה צוחק. דיברנו יום למחרת בערב וסיפרתי על הצד שלי, אבל רק אחרי יומיים באמת הצלחתי לחזור לתקשר. 

ואני שואלת את עצמי אם זה הופך אותי לנשלטת פחות טובה - חוסר היכולת הזה לדבר במשך יומיים אחרי. הצורך הזה בריחוק. 

אני שואלת את עצמי אם אני אצליח לתפוס מעצמי נשלטת בכלל וטובה בפרט, עם כל הגבולות האדומים והמגבלות והתחושות. אני מרגישה שאני יותר לא מאפשרת מאשר מאפשרת. לא במנטלי. בפיזי. והתחושה הזו - שאני מגבילה - גורמת לי לרצות פשוט לפרוש. אני מרגישה שזה לא טוב מספיק. מרגישה שאני לא טובה מספיק ככה. 

 

לפני שנתיים. 8 באוקטובר 2022 בשעה 16:13

אוכל מושלם

 

 

ותודה לנוקס על בגדי פינאפ מוש 😍

 

 

 

לפני שנתיים. 8 באוקטובר 2022 בשעה 8:49

זה היה הדחף שלי בחמישי.

נשים מכירות את זה יותר, ש"הבטן" (או הרחם או האינטואיציה או כל אחת ומה שתקרא לזה) "מדברת" אליהן. גברים שמחוברים לעצמם אולי חווים את זה גם.

שנים שלא עשיתי אמבטיה עם שמנים.

ופתאום באותו ערב הגוף שלי פשוט צעק לי שאני צריכה אמבטיה עם לבנדר. 

הייתי עייפה מדי להקשיב לו, אבל היום השלמתי את הבקשה. הרוגע בעקבות זה הגיע מהר. כמובן עם מוזיקה ברקע.

אז אחרי שצילמתי לכם תמונה של חלק מהקצף שהיה פה, נשכבתי לי בכיף בזמן שהאייטיונז עבר לשיר הבא שזרם לי בול.

 

 

 

לפני שנתיים. 7 באוקטובר 2022 בשעה 17:07

יש דבר כזה טינדר-שיימינג?

 

 

 

מה אומרים, אני שקטה?

 

 

לפני שנתיים. 7 באוקטובר 2022 בשעה 15:24

לרוב אני מסתכלת על גיפים ויש את אלה שמחרמנים יותר או פחות ותמיד יהיו את אלו שמגעילים/מזעזעים אותי, כמובן.

אבל לפעמים, יש ימים כמו היום, שאני מסתכלת עליהם ומרגישה "הלוואי שהייתי יכולה להיראות סקסית כמו הגיף הזה בזמן אמת". כי נכון, לראות אישה שמתתחרמנת או סובלת ממך או גם וגם - זה מחרמן. אין ספק. ורובנו ממש לא נראות כמו בגיפים. אנחנו יותר מתעוותות, בוכות, נחנקות, עושות גאגינג של רפלקס הקאה, צוחקות, מקללות, משתבללות לתוך עצמנו ועוד ועוד. 

ואז רואה איזה גיף של אחת בלנז'רי למות, הגוף שלה נראה כאילו מישהו פיסל אותו (ולא בניתוחים פלסטיים) ויש לה מבט מושלם, העור כמובן חלק לחלוטין ללא פגם, והיא זזה בצורה חושנית, סובלת בצורה סקסית, נבעלת במבט של עונג ואפילו כשדופקים לה את הפרצוף עד דמעות - הוא נשאר הדבר הכי יפה בחדר. 

ראיתי סרטונים שלי בסקס וירידה. הביצוע - רחוק שנות אור.

שכבתי לי מרוחה על הרצפה אחרי אורגזמות שבאו אחרי סשן ולא יכולתי שלא לחשוב על זה שהבטן שלי זה בטח הדבר הכי מזעזע שיש באותו רגע. 

אז לפעמים, רק לפעמים, ממש בא לי להיות ההיא הסקסית. ויודעים מה? זה אפילו לא הגוף (לא שהייתי מתנגדת) - אלא היכולת להיראות סקסית ומושכת בכל תנועה ובכל מצב. 

(אבל.. להיראות ככה בלי להתעסק בזה תוך כדי. באופן טבעי. מתוך הספייס והכל).

ותזכורת לעצמי לעשות הזמנה משיין. כדי שלפחות מיליון סוגים של לנז'רי לקריעה יהיו במלאי. חבל על אלה של הביוקר.

לפני שנתיים. 7 באוקטובר 2022 בשעה 7:23

אני לא מהמרטיבות בהגזמה. אולי בקטנה. בטח לא מהמשפריצות - לא בקטנה ולא בהגזמה. 

אבל אתמול..

 

לפני שנתיים. 7 באוקטובר 2022 בשעה 1:57

לילה שני ברצף שמתעוררת קצת לפני 5 (יקיצה טבעית)..

למי צריך למצוץ בעולם כדי שזה לא יקרה?

לפני שנתיים. 5 באוקטובר 2022 בשעה 19:56

מסתבר שיש לי קטע עם זה. 

אני מעדיפה קצת להצניע. אבל נראה לי שהגיע הזמן לפתרון יצירתי אחר. 

רעיונות והטרלות יתקבלו בברכה 😉

 

 

לפני שנתיים. 5 באוקטובר 2022 בשעה 7:10

אני נשלטת. תמיד הייתי, תמיד אהיה. נכון, היו יותר שנים שבהן לא מימשתי את הצד הזה מאשר כאלו שכן, ורוב השנים החיים שלי היו וניליים למהדרין. מעטים אלו שזכו באמת להכיר את הצד הנשלט שלי, ורובם לא ידעו מה לעשות איתו, או שפשוט לא היו בקטע של הדברים שאני צריכה. 

מהצד השני, תמיד היה בי יצר סאדיסטי. עוד מהגן זוכרת מקרים. זה יצר שמעולם לא ניסיתי להאכיל, מתוך הבנה שכשאני נכנסת אליו אני רואה שחור בעיניים ויכולה מהר מאוד ללכת לאיבוד בתוך זה ולא לראות את מי שמולי. חוץ מסאדיזם פיזי, אני גם יכולה להיות רעה. לרוב זה יהיה רוע חמוד כזה, אבל אני גם יכולה באמת להיות רעה. ועולם השליטה נותן לי הזדמנויות להיות קצת רעה בצורה לא מזיקה (בקטע הומוריסטי לרוב). אם זה "לתרום" רעיונות שיגרמו לנשלטת "סבל" ע"י השולט שלה (והרי לא באמת יהיה שם סבל, ולא באמת יקרה שם משהו שלא יתאים לשני הצדדים), אם זה היה מול הצעצוע (שכמובן נהנה מזה) ואם זה מול עצמי.

 

בכל מקרה, אני סתם מתפזרת. בכלל באתי לומר שקמתי במוד ההפוך היום ובא לי להתעלל. וקפץ לי שיר לראש שלגמרי מבטא את זה ואני מקדישה אותו לכל מי שקמה במוד של לשבת למישהו על הפרצוף רק כדי לראות אותו נחנק.