צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אי(נ)שם

לפני חודש. 29 במרץ 2024 בשעה 15:39

משתדלת שלא ליפול למקום הזה. אני יכולה לקטר, להתלונן, לבכות, ליילל, להתמרמר, אבל עדיין יש פער בין כל אלה שבתוכם אני עדיין בהרגשה של "קצת וזה עובר" ובין מצב של רחמים עצמיים ובור שמרגיש שאין ממנו מוצא מהמרמור. 
השבת הזאת קצת קשה לי. עוד מכה כואבת בכנף. כזאת שאין לה תיקון. המון רגשות אשמה. המון סטרס. השבת הזאת קשה לי שלא להישאב לבור הרחמים העצמיים. אני יודעת שאין ברירה ואסור להיכנס לזה גם כשקשה, אבל הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך על סף התהום הזאת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י