סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 10 שנים. 12 בינואר 2014 בשעה 6:56

אחרי לילה ללא שינה. טירוף של עבודה. חייב לסיים עד מחר כי ברביעי אני טס. 

אני עייף וטרוט עיניים. ד' קמה בבוקר והתפלאה לראות אותי על המחשב - בדיוק במקום שבו עזבה אותי כשהלכה לישון. אני אולי עייף, אך המראה שלה מעורר אותי. הלשון שלה שבאה לומר לי בוקר טוב וליכחה את תנוך אוזני. לחדר, מסיר לה בגדים - זורק אותה על המיטה. קר. אימים. השלתי את מכנסי ונשכבתי לצידה, מכסה אותנו בשמיכה.

המגע שלה - המלטף, החם. עורה הלבן החלק. ועיניה התכולות.

עכשיו אני תוהה למה עשיתי את זה. נהנתי מאוד. אבל אני לא אחזיק מעמד היום הזה.

עייף.

כל כך עייף.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י