לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 10 שנים. 21 באפריל 2014 בשעה 6:24

נושא איתי תיק מזוודה,

מתכתי, אפור ומוארך.

יוצא אל הגג שטוף השמש,

מעיף מבט אל הרחוב ההומה.

המזוודה נפתחת חרישית,

וחלקים מתחברים בצליל נקישה מדוייק.

מחפש ותר אחרי המטרה,

דרך עדשה מלוטשת.

הנשימה רדודה,

המבט קר,

האצבע לופתת,

מושכת,

סוחטת,

את ההדק.

 

אפילו דרך עדשה מרוחקת,

ניתן לראות את הפליאה בעיניים,

את הגוף המתקשח,

הרפיסות,

והנפילה.

 

התנקשות.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י