גם אני נכנעתי לתכתיבי המאה העשרים ואחת. כדורים עושים פלאות.
אז זה לא בדיוק דיכאון אלא הפרעה דו קוטבית. שזה לקחת את הדיכאון ולשחק איתו פינג פונג. הפסיכיאטרית שלי זיהתה בנוסף הפרעות קשב חמורות. ואני היפראקטיבי מאז ומתמיד.
והכדורים - לא עושים אותי מאושר. פשוט לוקחים את הפינג פונג מידהם של שחקנים קוריאנים קטנים ומהירים שמכים במצב הרוח בקצב אדיר מצד לצד ומאפשרים במקום זה לשני ילדים עיוורים ופיסחים לשחק. זה קיים, אבל רגוע יותר. כמו אדוות על המים לעומת צונאמי.
והחיים נסבלים.
+ + +
בשבוע שעבר עשיתי טעות. שכחתי לחדש מרשם. חמישה ימים הייתי ללא הכדורים. והכל נראה בסדר. ואז התחלתי לקחת את הכדורים מחדש.
הדבר שלא שכחו לספר לי, אבל העדפתי להדחיק זה שעכשיו אני חווה את תקופת ההסתגלות לכדורים מחדש. שבועיים של מצבי רוח שאם אצליח לצאת מהם בלי לשים ראש של מישהו בין הכוונות וללחוץ על ההדק - אזכה בכל הקופה.
כרגע, בשלב הפלופ - הקלפים לא ממש נראים טוב. יש לי ביד 2 ו-7. אין יד נמוכה ממנה.
מחכה לטרן ולריבר לשפר את היד.
מי מצטרף להימורים?
