בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 9 שנים. 17 ביוני 2014 בשעה 8:49

לא שואל שאלות.

ולא שלא אכפת לי. אכפת. קצת. אבל בכל זאת לא שואל. אם אעשה משהו שיחצה את גבולותייך הרי יש לך דרך לסמן לי זאת.

 

לא שואל שאלות.

לא מאפשר לך להוביל. להסביר. לכוון. בשביל זה אני פה. אני המצפן הנוטל החלטה היכן הוא הצפון ואיה השביל שבו נצעד.

 

לא שואל.

עושה בך כרצוני. מאתגר את סבלנותך. את יכולתך המוגבלת בדחיית סיפוקים. דוחף עוד קצת. מגרד עוד ועוד את הגבולות הנוצרים מאליהם. מרחיב את תחומם, פורץ בהם פרצות.

 

לא.

פשוט לא. פה אין לך את הבחירה. זה לא מקומך להחליט. רצונך יכוף תחת רצוני.

 

את יכולה לשאול שאלות.

ואם תדעי לשאול אותן נכון - 

אפילו תזכי בתשובות.

 

אבל אני לא אשאל אותך שאלות.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י