לפני 9 שנים. 21 ביוני 2014 בשעה 14:59
ולו נפגשנו בזמן אחר.
והיה והתראינו בתקופה אחרת.
ואם המילים היום שונות.
והמצב.
והסטטוס.
ומילים רעות.
מילים קטנות.
וכעס
ופחד
ואימה
ושיכחה.
אבל המילים לא אחרות. והזמן הוא עכשיו. והתקופה רעה כמו כל אחת אחרת. ואנשים..., תמיד יהיו קטנים - ולא נחשבים - ומסתתרים בין חרכים - מציצים במבט מפוחד אל האור.
ולא חוזר בי ממילותי.
לא משנה את הלך מחשבתי.
כי שלי הוא, ולא תשנה אותו דעה זו. או אחרת.
ולאבד עוד סיכוי קלוש בדרך,
עוד חוויה מטריפת חושים,
כזו שתטריף לדקה,
ותשאיר כל פעם,
זיכרון רחוק,
ומר -
לא תודה.
לא בשבילי.