בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

XPRMENTAL

החיים כפילם נואר.
הִגִּיעַ הַזְּמַן לִשְׁחֹט אֶת הָעֵגֶל לִסְעוּדָה וּלְחַזֵּק אֶת יִשְׁרֵי הַדֶּרֶךְ בְּחֶבֶל הַתִּירָס.
לפני 9 שנים. 17 בנובמבר 2014 בשעה 18:41

 

 

עורה חרוץ פסי אודם,

קווים דקיקים המחווירים

לנוכח מבטי.

 

בשרה מעלה ארוכה,

מסיר את זכרון הכאב

ומותיר חלל.

 

והחלל הזה -

לי נועד הוא,

לוודא את נוכחותה

התמידית

של שריטות

הצלפותי.

 

 

קניבל רגשות - ברוך שובך!
לפני 9 שנים
יהלום נא - כן. ככה :)
לפני 9 שנים
המוזה - כדי לא להשמע קיטשית, רק אוסיף ואומר... שלום שובך, חצרוני יקר.
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י