פנטסטיש

התפוצצתי חזק על הפה של אשכים ורעד לא רצוני אחז בכל גופי. המשכתי לרתוח ולגנוח עוד כמה רגעים לאחר האורגזמה ואחרי רגיעה מסוימת הוריתי לאשכים להפסיק ללקק את הכוס שלי ולהתחיל לנקות עם לשונו מקומות שבהם הוא פספס את הרטיבות שלי. היא יקרה ואסור לבזבז אותה, כך הסברתי לו. בזמן שהוא ניקה את ירכיי, שוקיי וגם את הרצפה שמתחתי ,שברתי לחצי את מקל הקרטיב לשימוש עתידי.

הבנתי שביזבזתי יותר מידי זמן ושאני צריכה לחזור ללמוד. לבשתי מהר חזרה את תחתוני ואת הטייץ שלי וחזרתי לשבת על הכיסא. אמרתי לאשכים שוב לעמוד לצידי, כשאשכיו מונחים על השולחן לצידי במנח המקורי שלהם. הוא נעמד בכוח, ממש ראיתי את רגליו רועדות. ליטפתי לו מעט את הירכיים ואת השוקיים כאילו כדי לומר לו "אתה מסוגל לעשות את זה", אך ללא מילים כלל. הבטתי למעלה, על הפנים המבריקות שלו, פנים שמבריקות מהרטיבות שלי ובזכותי. מרוב גאווה הרטבתי שוב.

לחצתי שוב על "פליי" לשמיעת ההרצאה המוקלטת, התנחמתי בזה שלא נשאר ממנה עוד הרבה. לקראת סופה התחלתי להשתעמם ושיחקתי באצבעותי עם חצי מקל הקרטיב ששמרתי לשימוש עתידי. לאחר דקה של משחק החלטתי לשחק במשחק אחר עם האשכים שהיו לרשותי- משחק ליטופים.

העברתי את חצי מקל הקרטיב בצדו השבור על הזין של אשכים כדי להעיר אותו קצת. שמתי לב שהוא התחיל להצטמרר ולנשום מהר כתגובה, אז לחצתי בבסיס הזין קצת יותר חזק את המקל לעור. הו, זאת התגובה שרציתי! הזין שלו קפץ קצת ואז הרבה, עד שחזר למלוא זקפתו. לחייו נעשו אדומים והוא נאנח קלות. "אתה נהנה, אשכים?", שאלתי בשעשוע. "כן הנסיכה. הכאב הזה כיף", הוא ענה לי בקושי קל. "רוצה עוד? אז בבקשה..."- אחזתי בזין שלו בכף ידי ולחצתי בחוזקה, שמעתי אותו משתנק קלות ואמרתי "ב-5 הדקות האחרונות שנשארו לי לצפייה בהרצאה אתה רשאי לגמור, אבל רק עם הכאב הכיף הזה" והושטתי לו את מקל הקרטיב השבור, "תהיה יצירתי".

אשכים המשיך לעמוד לצדי והחל לשפשף את הזין שלו במהירות למעלה ולמטה, כשידו השנייה שורטת את אשכיו באמצעות מקל הקרטיב. הבטתי בו במבט חטוף והייתי מרוצה ממה שראיתי..אשכיו נראו כל כך אדומים ונפוחים, כל כך רגישים. מראהו המאונן והסובל היה יצירה של קואורדינציה משובחת. הוא התנשם והתנשף, טיפות זיעה הצטברו על מצחו ונזלו לתוך עיניו, התערבבו עם דמעותיו הקטנות. כל הסבל הזה נזל על צווארו אז החלטתי לכופף אותו קצת אלי בשביל לטעום ממנו קצת ולחבק. הליקוקים העדינים שלי הביאו אותו לרעד חדש- הוא הביט בי מבין מסך הדמעות ושאל אותי "אני יכול בבקשה לגמור?". חייכתי אליו בהנאה גלויה, הסתכלתי על מסך המחשב וראיתי שנותרה עוד חצי דקה לסיום ההרצאה, החזרתי את מבטי אל פניו והשבתי לו "אתה יכול לגמור בתוך כף ידי, אשכים". לקחתי את את מקל הקרטיב מבין אצבעותיו של אשכים והנחתי בצד, עשיתי מכף ידי קערה קטנה וביד השנייה אחזתי ולחצתי על אשכיו, שמעתי אותו זועק לנוכח הבערה מהמגע של עורי על עור אשכיו השרוט. עם הזעקה השתלטה עליו אורגזמה אדירה, פניו התעוותו ומטחים נעימים של זרע נורו אל תוך כף ידי הקעורה.

בכף ידי הפנויה המשכתי ללטף אותו, על הזין שלו, האשכים, הישבן וירכיו הפנימיות. הוא התנדנד מצד לצד, היה לו קשה להחזיק את עצמו בעמידה אז אמרתי לו לכרוע לצידי על ברכיו ולהניח את ראשו וידיו על ירכיי. מיד הוא כרע לצידי, התמוטט קלות, התנשם בכבדות ועצם עיניים. ליטפתי את ראשו בעדינות עד שנשימותיו חזרו לסדרן. כאשר היה נדמה שהוא חוזר לעצמו הוריתי לו להרים את מבטו אלי.

פניו היו חרושי קמטים מנוזלי הקרושים ממקודם וחשבתי להוסיף עוד טאץ' אחרון ליצירת האמנות הזו. התחלתי לטפטף לאט לאט מידי הקעורה את הזרע שלו על מצחו, צפיתי בו נוזל על גשר אפו ועל גבותיו, נוזל מטה לשפתיו ולסנטרו. נשאר לי עוד קצת זרע בכף היד ואמרתי לו לפתוח את הפה. הוא פתח את פיו בהתמסרות וצפיתי בטיפות הקטנות שנופלות על לשונו, שקופצת קלות עם כל טיפה שניחתת. הוריתי לו לבלוע את תמציתו. הוא בלע ללא היסוס ופתח שוב את פיו והושיט לי את לשונו. "יפה מאוד, אשכים. יפה שאתה זוכר שצריך לנקות אותי". הוא הביט עלי וליקק בתאווה מרצה את שאריות הזרע שנותרו בכף ידי.

לאחר שאשכים ניקה אותי עזרתי לו לקום והלכתי איתו לשירותים, רציתי אני לנקות את פניו. כשהגענו לשירותים הבטנו שנינו על המראה הגדולה שמאחורי הכיור. הסתכלתי עליו במראה ואמרתי "תראה איזה יפה אתה, כולך יצירת אמנות של תמציות גוף". הוא התחיל להתנשם בכבדות והשפיל את פניו בביישנות ניכרת, דמעות החלו לזלוג מעיניו. הבנתי את הקושי שלו להסתכל על עצמו כך- מושפל ומשומש, שהתמסר לשימוש שלי בו. אמרתי לו לרכון עם פניו אל הכיור, הפעלתי את זרם המים, אספתי קצת מים עם כף ידי וניקיתי את פניו בעדינות. כשסיימתי יכולתי להבחין שהוא מחייך ופניו קורנות, מבטו היה מזוגג מעט. יצאתי מחדר השירותים והבאתי לו מגבת למקלחת. הובלתי אותו אל המקלחת והותרתי אותו שם להתקלח בעצמו.

בינתיים אני הכנתי קצת אוכל לשנינו. כשהוא יצא מהמקלחת, אדום כולו ורטוב, הוא שאל אותי "מה זה הריח הזה? מה את מכינה?"

"מכינה את המאכל האהוב עליך, ביצים מקושקשות", עניתי. הוא צהל לרגע קטן ואמר "וואו! לא מאמין שזכרת". השבתי לו "בטח שזכרתי, אני לא שוכחת פרטים". הוא הסמיק בביישנות והלך להתלבש. בינתיים אני ערכתי את השולחן והעברתי את המנה ל-2 צלחות.

הוא התיישב אל השולחן מול צלחתו, אני חיבקתי אותו מאחור, וכשראשו בין שדי רכנתי אל אוזנו ולחשתי "תודה לך, יואב".

-הסוף-