לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

פנטסטיש

פנטזיות זה פנטסטי וכאן זה בדיוק המקום לזרוח.

© כל הזכויות שמורות לבעלת בלוג זה.
לפני 7 שנים. 3 בספטמבר 2017 בשעה 8:21

"באמת חשבת שיש לך סיכוי?", אמרתי בגיחוך לפרא הקטן שריתקתי מתחת לגופי, ידי מקבעות את ידיה מעל ראשה. כשפתחתי את הכלוב היא ניסתה לתקוף אותי...Oh well, she had it coming.

הורדתי ממנה את הקולר החשמלי ואספתי בידי טייזר קטן שהכנתי לפעולה בקרבת מקום, התרוממתי מעל גופה מעט ושחררתי זרם חשמלי בעוצמה נמוכה מהטייזר.

"איייייייייייהההה!!! מה את עושה לי?!", היא צעקה והתפתלה על הרצפה. חייכתי לעצמי.

"כל פעם שתנסי לשלוח ידיים לצוואר שלי זה מה שיקרה לך. קדימה, על הרגליים", אמרתי לפרא בקוצר רוח.

נתתי לה דקה להתעשת מזרם החשמל. היא שכבה על גבה והביטה בי בכאב, עיניה התחילו לדלוף. זרמים דקיקים זרמו משני צדי פניה. רכנתי לצד פניה על ברכי ולחשתי צמוד לאוזנה, "על הרגליים, עכשיו".

היא התייפחה והתאמצה להתיישב, תמכתי מעט בגבה. נעמדתי על רגלי וחיכיתי שהיא תתאמץ לקום.

לבסוף היא התרוממה ברעד רב. התבוננתי בפניה בתשומת לב וניגבתי את הדמעות שלה באצבעותיי. היא נאנקה והמשיכה להתייפח ורעדה כמו מכונת כביסה פועלת. "טוב, כנראה שבעמידה זה לך יילך", אמרתי לה ודחפתי את כתפיה כלפי מטה. "על הברכיים, פרא".

היא התמקמה על ברכיה והחזרתי את הקולר לצווארה. השחלתי אצבע בין הקולר לצוואר ומשכתי אותה לכיוון המקלחת.

כשנכנסנו למקלחת הוריתי לה להיכנס לתוך האמבטיה, להישען בפלג גופה העליון על הדופן ולחכות לי על הברכיים. בינתיים אני הוצאתי מהארונות כלים לבדיקת גופה של הפרא- מד חום, בקבוקון לחוקן ופטישון קטן.

"א...אני יכולה…..אני יכולה להשתין?", היא שאלה בתחינה.

"כן", השבתי. ראיתי אותה מתרוממת ומנסה לצאת מהאמבטיה ועצרתי אותה, "לא, פרא. פיפי את עושה על 4". היא חזרה לברכיה בתבוסה, פניה התחילו להאדים.

נכנסתי לאמבטיה ועמדתי מאחורי ישבנה, כרעתי מאחוריה והחזקתי כוס קטנה בידי, מחכה לזרם השתן.

שלחתי יד לבטנה התחתונה ולחצתי מעט, מאיצה בה להשתין. אחרי כמה שניות שמעתי אנחת הקלה וזרם צהוב בעל ריח חריף החל לזרום מבין רגליה. הנחתי את הכוס מתחת לזרם וחיכיתי עד שתתמלא. בדרך לשם אצבעותיי נרטבו מהשתן שלה. סגרתי את הכוס והנחתי אותה בצד.

"וואו, השתן שלך...קצת מסריח", אמרתי לה וראיתי את פניה מסתובבים אלי, נבוכים. מרחתי את השתן שנותר על אצבעותיי על פי הטבעת שלה. היא גנחה בעונג ואני גיחכתי בתגובה ואמרתי, "כן? את נהנית שאני מורחת את השתן על החור שלך?". היא הסמיקה, גנחה עוד ואמרה, "כן, מאו- איייי!!!!". הכנסתי את המדחום לחור שלה כדי למדוד טמפרטורת גוף.

המראה שלה, מושתנת ומשופדת מעט, עשה לי נעים בין הרגליים. ליטפתי את הישבן שלה וגופה הצטמרר בתגובה. אחזתי בידי בפטישון והחלטתי לבדוק קצת רפלקסים.

נתתי מכה לכף רגל אחת וראיתי שהיא מקפצת בהפתעה. נתתי מכה לכף הרגל השנייה וראיתי שהיא מגיבה אותו הדבר. ליטפתי עם הפטישון את ירכיה הפנימיות. היא החלה לנהום מעט. רעד אחז בדגדגן שלי ונשפתי אוויר מהר מריאותיי, חשק פראי אחז בקרביי. המשכתי אל הכוס שלה ונתתי מכות קטנות לשפתיים החיצוניות. היא קפצה בתגובה וצעקה. צחקתי צחוק זומם והנחתי את הפטישון על הדגדגן שלה. היא ייללה מעט בתחינה כי ידעה שהמכה הבאה בלתי נמנעת, אולי ניסתה לשכנע אותי לרכך אותה מעט. חבטתי בדגדגן שלה עם הפטישון. "אאוץ' אייי אייי אייי!!! אההההה!", היא צעקה-גנחה והתכווצה מעט בכאב. חבטתי שוב. היא צעקה חזק יותר. חבטתי שוב. היא צעקה ונהמה. ליטפתי את הדגדגן החבוט שלה עם הפטישון, רכנתי אל אוזנה ולחשתי, "רפלקסים נהדרים, פרא קטן". ראיתי שהיא מחייכת חיוך קטן ורועדת לשמע הקול שלי.

שמעתי צפצוף קטן ושלפתי את המדחום מהחור שלה, "אה, וגם טמפרטורת גוף תקינה, great".

"מוכנה לניקוי שלך?", שאלתי אותה כהכנה לבאות.

"ניקוי? איזה ניקוי? הפ...של ה...פיפי?", היא שאלה בבלבול ומבוכה. "לא, לא של הפיפי", עניתי, "כדי שאוכל לבדוק את הרפלקסים שלך אפילו עוד יותר לעומק אני צריכה...לנקות אותך מבפנים".

ניגשתי לכיור ומילאתי את בקבוקון החוקן במים חמימים, מרחתי מעט חומר סיכה על הפיה שתיכנס לתוכה עוד מעט.

רכנתי אל ישבנה וליטפתי עם קצה הפיה אל החור שלה. לאט לאט החדרתי אותו יותר ויותר עמוק. היא גנחה וראיתי את החור שלה מתכווץ על הפיה באופן לא רצוני, פניה מתכווצים בכאב. "תרפי את השריר, פרא", אמרתי לה וליטפתי את החור שלה מסביב לפיה. לאחר דקה ראיתי שהיא נרגעה וסובבתי ידית קטנה לשחרור המים. התיישבתי על דופן האמבטיה, אספתי את פלג גופה העליון והנחתי אותו על ירכיי.

המים החלו לזרום אל בטנה ופניה התעוותו בהפתעה. "זה לוחץ! איי! אני לא יכולה!", אמרה בכאב. כיוונתי את פניה המושפלות אל פני, הסתכלתי ישירות בעיניה ואמרתי לה,  "את.יכולה". המשכתי להזרים את המים לתוך בטנה הקטנה.

"אייי…..אייי….זה לוחץ לי, בבקשה! קוקי...בבקשה", הבטן שלה התכווצה והיא המשיכה להתחנן בפני שאפסיק.

הראיתי לה את הבקבוקון, "את רואה את זה? ברגע שמה שיש שם נגמר אני מפסיקה. את….מסוגלת להכיל את זה", ניסיתי להרגיע אותה. פניה נרגעו קצת ודמעות החלו לזרום על פניה. ניגבתי אותן בידי הפנויה...העיניים הבוכיות שלה היו כל כך יפות, חייכתי. ליטפתי את בטנה המעט נפוחה מהמים, היא בכתה וחייכה. פרא סובל וקטן.

עברו עוד כמה רגעים של הזרמת מים ובכי שקט, רגעים של שלווה. כשהבקבוקון התרוקן לגמרי שלפתי בעדינות את הפיה מהחור שלה, קצת מים זורמים מגופה החוצה. גופה החל לרעוד ללא שליטה.

תפסתי את סנטרה בידי והפניתי את הפנים שלה אל פני, "פרא, תשלטי בעצמך. את מסוגלת. אני לא רוצה לראות אפילו טיפה של מים יוצאת ממך".

היא התייפחה בשקט, מחבקת את ירכי בזרועותיה. גופה המשיך לרעוד, אבל היא הצליחה לשמור את המים בפנים. "כל הכבוד, פרא", אמרתי בלחש. התכופפתי מעט ושלחתי יד אל הכוס שלה, משחקת עם הדגדגן. יכולתי להרגיש שהכוס שלה רטוב לגמרי. "כואב לך, פרא?", שאלתי אותה בעניין. היא הביטה בעיני בסבל והנהנה בראשה, גונחת גניחות קטנות כתגובה למשחק בדגדגן שלה.

"נראה לי שאת נהנית מזה, תראי כמה שאת רטובה", אמרתי בשעשוע והראיתי לה את האצבע שלי שנרטבה מנוזליה. היא הנהנה שוב והאדימה במבוכה, צחקתי קצת. "להמשיך?", שאלתי. "כן….בבקשה", היא ענתה לי בלחש. "but I wanna go deeper", אמרתי כבדרך אגב והחדרתי 2 אצבעות לכוס הרטוב שלה. היא פערה את פיה וגנחה, בכל גופה אחז רעד חזק. רכנתי לאוזנה ולחשתי, "זכרי, המים לא יוצאים החוצה". היא הביטה בפני והנהנה, החלה לבכות בשקט. חקרתי אותה באצבעותיי, רגליה נפתחות עוד ועוד כדי לקבל עוד ועוד מאצבעותיי. הייתי מרוצה מתגובת הגוף שלה, הבלתי רצונית...כמעט.

"כואב, פרא?", שאלתי. היא הנהנה בחיוב. "כואב ונעים, פרא?", והחדרתי את האצבעות בתוכה יותר עמוק, לוחצת על נקודות נסתרות. "כו...אב…..ונעים….כ….כן….כואב….עוד….עוד….אהההה!!", שמעתי אותה ממלמלת כנגד ירכיי.

הרגשתי צורך להגביר את קצב החדירה, דוחקת בעוד סנטימטר את הגבול שהיא יכולה לעמוד בו. "אהההה!! א….א….אני….לא…", היא מלמלה ורעדה. "את לא, מה?", שאלתי. "א...אני….אני... לא….אני לא יכולה יות….לא יכול..ה….", היא מלמלה שוב, "אני…..ר….רוצ...ה….לגמור.

מרחוק יכולתי לשמוע דלת נפתחת ונסגרת, קולות דיבור וצחוק, אבל הפרא ואני היינו בעולם משלנו. שיר החל להתנגן "I wanna be your vacuum cleaner...Breathing in your dust...I wanna be your Ford Cortina...I won't ever rust...If you like your coffee hot...Let me be your coffee pot...You call the shots babe...I just wanna be yours…."

עצמתי עיניים ונרגעתי...שאפתי ונשפתי אוויר בכבדות, חייכתי שוב. "תגמרי, פרא...תגמרי בשבילי"

"...At least as deep as the Pacific Ocean...I wanna be yours…”

"פאאאאאאאאק!!!!...א….אאההה…..פפפ….", היא צעקה בטירוף והתכווצה על אצבעותיי. "כן….ככה… בדיוק. ככה", לחשתי לה והיא רעדה יותר למשמע קולי. "תגמרי עכשיו, פרא", דרשתי בתאווה.

"...Maybe I just wanna be yours...I wanna be yours, I wanna be yours...Wanna be yours, wanna be yours, wanna be yours…”

"אהההההההההה!!!!!! פאק!!!!!", היא גנחה וצעקה, גמרה על האצבעות שלי, שבתוכה...ומשפריצה את כל תכולתה החוצה, מקדימה...ומאחורה.

גרגרתי לעצמי בהנאה וצחקתי. פרא מרוקן. ומסריח. אבל לרשותי...שלי.

קמתי מהישיבה על דופן האמבטיה, משאירה את הפרא ממוטטת ומלוכלכת לעצמה...רק לכמה רגעים.

פשטתי את הכותונת שלבשתי והפעלתי את זרם המים באמבטיה. שטפתי את הלכלוך ישר לחור הניקוז.

הלכתי אליה ונתתי לה יד, גוררת אותה אל מרכז האמבטיה. התחלתי לשטוף את גופי כשפתאום שמתי לב שהיא מחבקת את רגלי בגופה ולא מרפה, רועדת ובוכה. התכופפתי אליה וליטפתי את גבה בעדינות, שוטפת אותה מהפיצוץ.

התכופפתי עוד יותר עד שפני היו בגובה פניה יכולתי להבחין שהמבט שלה כנראה...בעולם אחר. עיניה הביטו בעיני כשהיא נעה מצד לצד ומילמלה ,".I wanna be yours, I wanna be yours I wanna be yours, I wanna be yours".

חייכתי. אז כך הפרא נכנעת?...ומתמסרת? אני עוד לא….סיימתי איתה.

חיבקתי אותה ולחשתי לה באוזן, "you are...mine". כתגובה לדברי היא רעדה קצת ובכתה שוב, ההבנה שלה, של מה זה "להיות שלי", שוקעת. "תודה...קוקי", היא אמרה בקול קטן ומבויש. חיבקתי אותה עוד יותר חזק ולחשתי לה שוב, "בבקשה, פרא קטן...שלי. אבל את יודעת...שעוד לא סיימנו, נכון?". היא הנהנה והביטה בעיני ברוב משמעות. ליטפתי את פניה ולאחר מכן התרוממתי והתרחקתי ממנה מעט...יכולתי להישבע ששמעתי מכיוונה לחש, "At least as deep as the Pacific Ocean...I wanna be yours".

עצמתי את עיני בסיפוק ורעד עבר בין רגלי…

 

 

המשך יבוא...

Ollie​(נשלטת) - זה באמת נהדר.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י