"מטריף אבל משתדל להישאר שפוי"

אני יודעת שזה חרא מצידי לעשות את זה בכתב

אבל משהו משתתק בי כשאנחנו מדברים

אתה באמת חשוב לי, באמת קשה לי לחשוב שלא תהיה בחיים שלי  אבל זה יותר מידי בשבילי.....

אני לא רוצה לשנות אותך, גם אין בי אנרגיות לשנות אותך.. 

דיברנו על בניה, על איך זה משתלב לי בחיי יומיום ובתהליך בנייה - וזה לא. 

זה עושה בידיוק את התפקיד ההפוך זו אחלה פנטזיה, אבל מבחינתי שם זה נגמר... זה לא העולם שלי, זו לא אני. 

זה הכל משחק בשבילי - ואני מבינה שזה לא בשבילך.. אבל בשבילי, אני סתם מתנסה (או יותר נכון התנסתי) ...

אני בטח לא מוכנה לעוצמות כאלה ולאינטנסיביות כזאת..   

משהו שאתה לא יודע עליי כל כך אני לא בן אדם בוכה..

זה העלה לך חיוך נכון? אבל אמיתי לחלוטין - לבכות זה נדיר לי.

לתת למישהו לראות אותי בוכה זה אפילו עוד יותר נדיר, עד כמעט לא קיים (הפסיכולוג שלי ראה אותי בוכה אולי 3 פעמים בשנה וחצי) 

ואיתך, איכשהו כל שיחה או מתחילה או נגמרת בבכי - טוב או לא, זה לא משנה...

מה שמשנה זה שזו לא אני - אני לא הבן אדם הזה... אני גם לא רוצה להיות הבן אדם הזה.

אני יכולה להבין שכחלק מ"לשלוט" זה לגרום לי להיות חשופה גם נפשית - קראתי את זה בפרופיל שלך ביום הראשון.

אבל זה לא מתאים לי... לא ככה..  

אני חייבת ללכת  ואתה חייב לתת לי ללכת - כי רוב הזמן, אני לא רוצה ללכת.

כשאני מתייחסת לזה רגשית, אני רוצה להישאר... או אפילו לא עיניין של רוצה. פשוט נשארת...

משהו מקפיא אותי במקום ולא נותן לי לזוז אבל בהיגיון - אני יודעת כמה זה לא בריא לי... ואני יודעת לאיזה מקומות זה יכול להוביל אותי..

ואני לא יכולה.. ולפי החוקים שלך - אתה אמור לשמור עליי.. ואם אתה רוצה לשמור עליי, אתה צריך לא להסכים לי לחזור (כי אני ארצה, ובטח אנסה..)

קמתי מזה.

בדם יזע ודמעות (מילולית) קמתי מהמקום הזה - אני לא מוכנה לחזור אליו.  

אני מצטערת אם אני פוגעת בך הלוואי שיכולתי לעשות את זה איכשהו אחרת.. 

אני גם מרגישה שלא משנה מה אני אכתוב, זה סתם יעצבן אותך יותר כי אתה תרגיש שאני מנפנפת אותך..  

ואני יכולה להגיד לך "זה לא אתה זו אני" ועם כל הקלישאתיות של זה, אני נשבעת לך .. נשבעת לך - שזה ממש ככה.   

באתי ממקום בעייתי מידי נכנסתי לא מספיק יציבה רוצה החוצה..  טעיתי  

לרגעים חשבתי שעדיין, אני יכולה להשאיר אותך ברשימת קשר שלי, לדבר איתך מידי פעם - כי אתה בן אדם חכם ורגיש ומדהים, וכיף לי לדבר איתך והיום אני מבינה שזה לא באמת אפשרי.  

אני עוד יותר מצטערת שאני עושה את זה בכתב ולא בקול..  אבל אני לא מצליחה בקול.. לא מצליחה. 

מקווה שתצליח להבין את זה, או לפחות... לא יודעת, לסלוח? (אם אתה כועס)  

ואני מקווה שזה מספיק ברור.. ו

למקרה שלא, אני לא רוצה יותר. קשר איתך. שום סוג של קשר - זה משפט זוועתי שלא הייתי אומרת לאף בן אדם בעולם, אבל אני יודעת שאתה אוהב לשמוע את הכל הכי ברור ולעיניין - אז זו השורה התחתונה..    

אני מצטערת..

ו- מתנצלת

ומקווה ורוצה בשבילך...   

לא יכולה................      
__________________________

 

לפני הכל,

אני ממש לא כועס.   אני עצוב שככה שאתמרגישה,   ועצוב להפרד ממך.   את יקרה לי וחשובה לי   ורציתי באמת באמת ללמוד ממך המון.   זה לא בכאילו וזה לא בענין שליטה,   ללמוד ממך כי אצ יודעת הרבה דברים שאני לא,   הרבה דברים שאת יודעת   ושאני לא, ושפגעתי בעצמי ובמי שאהבתי כי לא לימדו אותי.   באמת התכוונתי לכך.   יש לך המון מה לתת לי.   לכן נמשכתי אלייך ולכן נהיית לי מאוד חשובהץ   אני אל יכול בכלל לסתור משהו ממשה שכתבת. היית תמיד כנה איתי   וזה המחיר - אין מקום לויכוח.   אני באמת לא אפנה אלייך בכל צורה.   וזה ממש קשה לי לכתוב.   אני מדי מכבד אותך כדי לא להבין ולקבלץ   אבל אם תפני אלי אני לא אדחה אותך.   אזה פשוט לא אנ.   את בנדם מדהים   מיוחדת ויפה ברמות שאין כאלה.   אני מצטער שלא שמרתי עלייך טוב.   ואנימקווה שאת תשמרי על כל מה שהקמת ובנית.זה חשוב   נורא.   די, אני רע בנאומי פרידה.   תשמרי על עצמך.