לפני 10 שנים. 8 בספטמבר 2014 בשעה 13:53
כשאת תחייכי בסוף
את תשנאי אותי.
כשאגמור לקחת ממך את הכאב
את תתעבי אותי.
אני תמיד, אבל תמיד,
אזכיר לך את דמותך
המיוסרת,
האומללה,
המוטלת.
אני תמיד, אבל תמיד
אהיה הכלי בו אחסנת את סבלך.
כשתהיי מאושרת
תשנאי אותי
תשנאי את הזיכרון שלך.