לפני 10 שנים. 9 בספטמבר 2014 בשעה 7:13
לאט לאט את נפרשת בפני.
מאירה פינות אפלות,
של היסטוריה נשכחת.
היסטוריה שמסבירה
את מה שאני קורא בך.
ככל שאת נפתחת יותר
אני צולל יותר.
לוקח שאיפת אויר עמוקה
וצולל לתוכך.
כל יום מגלה חדש,
כל יום אוהב חדש.