לפני 8 שנים. 23 בנובמבר 2015 בשעה 12:10
את מאוננת עכשיו.
מאוננת את תסכולך,
את הכעס שלך,
את הבלבול,
מאוננת את הכאב.
את מאוננת הכל החוצה,
גומרת בהתכווצויות,
רצה לכל הכיוונים,
וחוזרת,
מאוננת,
גומרת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי