זה בלוג סיכום

אני בעד חיסול טרוריסטים, כאשר תופסים אותם בשעת מעשה. ללא הבדל של דת, גזע ומין. ולא, אני לא מדבר על מעשי לינץ' זוועתיים, או רצח חסר הבחנה. אבל, אם אני רואה טרוריסט תוקף אדם אני אעשה כל מה שביכולתי כדי להרוג אותו / אותה.

אבל, הלב מחמיץ כשמדובר בילדים.

ולמרות זאת, למרות שברון הלב, צריך לחסל.

עצוב.

אולי צדקה גולדה מאיר כשאמרה – " יהיה שלום רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר ממה שהם שונאים אותנו".

החלק העצוב הוא שגם אצלנו אני מתחיל לזהות את סימני השנאה הזאת אליהם.

כרגיל,

אני מסייג את כל האמור בפוסט הזה ומייחס אותו לטמטומו של הכותב.