מוניק Monique

בעבור מה הגעת?!

~

והנה,
מבטים
מצטלבים
חודרים-
דרך בשר
דרך סימנים
מאותגרים
חזקים
לעולם לא לתלונן
ידענו עוד בראשית
שחשובה לנו הדרך
וכברור מאליו נשארנו כל אחד בנתיבו
המרחק בין הנתיבים הלך וקטן
יכולנו להרגיש בנוכחות השנייה
אך מעולם לא היינו טיפשים
ידענו שכדי שנהיה אנחנו
עלינו להישאר כל אחד בנתיבו
כל אחד
בגפו
בגופו
ברוחו
לעצמו

~

איש חזק
אישה איתנה
שניהם
זה מול זו
שועטים קדימה
שיערם
עורם
נמשך לאחור מרוח הפרצים
מצליחים מבעד לאותה רוח
להיישיר מבט
חודר,
מצליחים מבעד לאותה פריצות
לגעת
ב- נפש
מבט מאופק
לא חצוף
לא ישיר בבשר
אבל חודר
לא לוחץ
כזה המאפשר לנשום לבד ועדיין-
להזדקק למשב של השני
חודר לנבכי נפש מעצם היותו
ולא משום שביקש לעשות כן
ולא משום שהשתוקק להגדרות

~

וכמה שהשניים יפים-
בסבלנותם
ב-שתיקתם.
וכמה יפה דרכם המקבילה.

~

ואולי..
יושיטו יד,
יד אחת,
ישמרו את גופם לעצמם,
יהיו לעצמם בכאבם בשמחתם
אך,
יד אחת תוכיח
שאת נפשם חיברו יחד
והיו מאז לאגודה אחת,
והיו לנפש אחת
ולא עוד קווים מקבילים
כי אם קווים מקבילים וקו

קו אחד שיחזיק הכל
קו אחד של נפש
קו אחד של אמת
שלנצח יהיה ישר
כזה המאפשר חופש
להיות חד להיות כהה

וככזה יהיה נוכח לנצח




http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D
[url]

אישה חזקה ויפה שדוכסית מעריכה במיוחד

דוכסית חזרה לחיים אחרים עם 'ניצוצות'
חיים של שנות ה-90
וסדרות כמו פלורנטין והפוך
ומכנסי ג'ינס דהויים
ות"א של פעם שכבר איננה
דוכסית חוזרת לימים של חורף
בהם הייתה מאזינה לשיר הזה
מסתכלת על הממלכה
משקיפה מעל
וחושך
כולם ישנים..
רדומים...
וחושך..
ומעט הבנה..
וניצוצות מהשיר שהזכיר חיים שלא חוותה כלל

"אני קורא ועוקב ולומד"- אמר הנשלט

אמר וחייך את דוכסית.

לרגע היה נדמה לה שעם אדון עסקינן,

ושאולי בכלל חשבה, התחלפו היוצרות.

מעניין... לבחון אנושיות טבעית מול זו המזויפת.

מעניין מתי האיש/ה יודע את עצמו

ומתי זה רק תפקיד באוסף של טייקים.


לדוכסית,
לא ממש משנה מה ההגדרה שבחרת
והיא איננה מתייחסת למילים שנכתבות

דוכסית יודעת שקשה למצוא מה שיחדור את ליבה
את קירות מבצרה
את קירות ממלכתה

והרי..
רק לא מזמן,
הכניסה אותו אליה
את האדון היקר
המאסטר היחיד בחייה
וכמה כואבת היא עכשיו
כמה כואבת היא ובתחושה של השמד
רוצה להרוס הכל

והממלכה הזו שהחלה להיבנות
עוד רגע ותעלה באש
הכל יעלה באש
צריחים, גשרים, שדות נטועים של נפש
עוד רגע, והיא תעצור הכל תרד מכס מושבה
ותפרוץ בבכי

כמה אהבה אותו,
כמה אהבה
והוא היה רע אליה
אכזר
שמע רק את עצמו
היה קנאי
והיא..
ניסתה בדברים של טעם
ורוח
והוא...
היה השולט שהוא
האידיוט שהוא
שלא ידע להרפות
ונתן לה למות
נטש את דוכסית
אחרי שהחזיק בנפשה
והחליט לפתוח את היד
ולשחרר אותה

וכעת דוכסית מתחילה לבד..
מתחילה שוב..
להיבנות שוב..
להיות הציפור שהיא
חזקה שהיא
כמו שהיא
באמת אחת
ויחידה

ואין דבר שיכול על האמת הזו
אין דבר שיהרוג אותה

דוכסיות יש הרבה.
כרגע אחת,
עבורך או שלא עבורך,
אבל כרגע נוכח אתה מולה.
מה זה משנה לו לאדם,
אילו ממלכות נוספות יש לה לדוכסית.
ממלכתה השלמה מכול נמצא כאן.
כאן בעולם הלא אסורים,
המשוחררים ברוחם, נפשם.
ואולי לא משוחררים,
ומחפשים הצלבה בעולמות אחרים.

מה זה אומר..
קשירות, משמעת, שליטה, כניעה, סאדיזם, מזוכיזם...
ואיך זה נוגע לדוכסית?!


~
אתה,
המתהדר ביכולתך לספק אישה עד אין קץ

אתה,
המסתובב בנוצות של טווס ובתחושת שליחות

אתה,
שאין די לרוח ולחוזק המנטאלי שאתה טוען שיש לך

אתה,
שטוען שעבור הגבירה תחיה ועבורה תמות

אתה,
שחיפשת את המלכה הראויה ביותר, הגדולה ביותר, המשובחת ביותר

אתה בסופו של דבר נשבע ב-אין צדקך-
שאתה ללא תנאי, מעריץ, מוקיר, נר לרגליה.

אתה, אתה, ושוב אתה.

ורק אתה.

~

הדוכסית,
שמאסה בחיים ריקים של דת.
שמאסה בחיים ריקים של חומר.
שמאסה בחיים ריקים של אקדמיה.

הדוכסית,
שהבינה שרק הסטייה יפה לה.
שהבינה שמעולם לא הייתה במרכז,
שהרגישה תמיד אחרת, שונה, חזקה, נטולת עקבות,
אמיצה יותר מהסובבים אותה.

הדוכסית,
שתמיד חיפשה את הנשמה קודם לגוף,
שתמיד רצתה רוח לפני המלל,
שיודעת שקיים האחד שלה
השולט היחיד בעולמה שידאג ויאהב
וישלוט וישלט על ידה ולצידה.

הדוכסית,
שנתקלה באנשים עם לב של אבן,
באנשים עם קלשון ביד,
באנשים שטענו לאנושיותם,
ולא היה בהם מאומה.

הדוכסית,
חושבת שרק בבית משוגעים נמצא שפיות,
שטוענת שלהביא ילדים לעולם זה חטא,
שטוענת שכדי לטהר צריך לחטוא,
צריך לחזור לעדן,
צריך להיות ראוי לסבל.

הדוכסית,
לא תבזבז את זמנה,
לא בדיבורי סרק,
לא בהכרויות סרק,
לא בצעצועים,
לא במשחקים.

הדוכסית,
אוהבת תיאטרון,
אוהבת תחפושות,
אוהבת המחשות,
אבל מחפשת את השקט הנצחי.
שקט שנמצא במקום אחד,
בעולם האמת.

~

אם כן..
אחרי שהכרתם את הדוכסית,
ואם אתה לא מרוכז ב"אתה"
רק עתה,
ניתן לפנות.

על החתום,
שומר הסף.




[u][b][b]

קום והזדקף
ספר למלכתה מי אתה ומאין באת
תן לה להכיר את האיש שהנך
המקום ברגלייה הוא מקום קדוש
אל לך למהר ולהגיע לשם
זכור, הכניעות היא קודש
וכרגע הגעת מהחול
תידרש להיטהר קודם לכניעותך
הדוכסית תהיה גבירתך רק-
אם תהיה ראויה לה
מסור לה.
נאמן לה.
עכשיו קום וספר לה מי אתה
ומה מעשייך בעולם האמת

עכשיו, משהתרצתה הגבירה
ונזקפת
וכבשת מבטך בקרקע
ונתת את האמת שלך ללא תנאי
ומעשייך בעולם האמת תואמים-
את הנתין הראוי בממלכתה של הדוכסית
עכשיו,
רק עכשיו-
תוכל לכרוע ברך בפני הדוכסית
ולהיות לה לנתין.
ולהישאר נוכח בממלכתה,
עד עולם.

הרמוניה
שקט
ללא מילים
ללא הגדרות
אהיה כל שאחפוץ
והגבר של מוניק יהיה כל שירצה

גבר אחד ויחיד ישלוט בה
אחד ויחיד

בינתיים..

מוניק תלקט את הראויים ביותר כנתינים
הראויים ביותר יהיו נאמניה

מוניק תדבר בזמן שלה
כמה שתרצה
ועם מי שתרצה
מוניק לא אוהבת שליטה מעושה
איך תוכל לרצות לשלוט במוניק צבלי להכיר את נפשה
איך תדע שיש בידיך הכוחות לשלוט בה, אם לא טרחת לברר זאת
למה אתה שואל אותי שאלות סרק,
כמו בת כמה ומה עושה בחיים
שולט אמיתי היה יודע מה מוניק מחפשת
מה הפנטזיות
שולט אמיתי לא היה מבקש שאדבר אליו
אז כנראה שלא נעים מאוד

לא, זה לא יקרה.
חטאת עם מוניק. דחפת את עצמך לעולמה,
ולמה שתעשה זאת.
ההתנהלות עימה, כבר דיברנו על זה,
תהיה אט אט
ולהביא מסנג'ר בהתכתבות ראשונה זה לא לאט
זה פזיז
זה רגיל
זה מבחיל
ובכן..
מוניק תתשעשת
די לה באנשים נורמליים החושבים ישר
אם אתה מחשיב את עצמך לחושב את מוניק
ומבין מה רוצה הגבירה ממך
אז תחזור
ותהיה שקט
ותתיתן למוניק את המילים היפות שלך
ואת הנפש שלך, היא תטעם
קצת בכל פעם
ואז כשתחליט להפגש
תפגשו
וזכור,
בפגישה הראשונה עם דוכסית
לא תוכל לגעת בה
דע זאת
ואולי גם לא בפגישות הבאות
אבל..
כשכן תסכים הדוכסית למגע שלך
תדע שאין ראוי ממך
אין ראוי ממך למוניק