עכשיו תורי

למעשה הייתה שאלה אחת שחייבה תשובה, האם אני יכולה לסמוך על עצמי בבחירות שלי ? ובמיוחד בבחירה בך. האם התחושות שלי מכוילות מציאות או שמא תלושות? האם אני אומרת אמת כשאני טוענת שאני סומכת על עצמי או אולי מדובר במס שפתיים? השאלה הזו נראתה לי החשובה מכולן, נגזרו ממנה שלוחות רבות, האם אני יודעת או רק משערת ומקווה. עם רצון כן לברר, התחלתי איתך את המסע. היעד איבד חשיבות כך גם הזמן. לעיתים הרכנתי ראש, לעיתים עצמתי עיניים והלכתי אחריך ואיתך. בצמתים או נקודות תצפית עצרת אותי, מבוגר אחראי :-), בשביל לנשום אמרת לי. לעיתים היית אחרי, רוב הפעמים לפני אבל תמיד איתי. המסע שלי איתך נקטע, אבל, היום בזכותך אני יודעת את עצמי. לכן, כאשר אני אומרת לפלוני אלמוני שאין בו את מה שאני רוצה אני אומרת זאת בבטחון של אחת שיודעת את עצמה.