אני ואני.

פסח קרב בצעדי ענק אל סיומו ולאחר שפילפלנו סביב השולחן במייטב הסוגיות שמטרידות את הכלוב בפסח - 
- האם נשלטת שלא עברה חוקן בערב פסח כשרה לפסח?
- האם מותר למצוץ זין שלא מופיע עליו כשל"פ בשיא אונו? 
- האם הסתננו לכלוב שולטים שאינם מצליחנים?
וכמובן דנו בשאלה מי מכיר המלצות לבדס"מ בצפון סודן? 
עדין נותרנו בסוגיה הכי קשה האם שולטת שחס וחלילה עברה תאונת דרכים ונקטעו לה הרגליים יכולה להיות שולטת? 
היינו אמורים להרגיש ירידת מתח אבל השנה יש משהו אחר באוויר ההתרגשות רק הולכת ועולה, כבר התחלנו להסתכל מעבר לכתף לראות האם המשיח מגיע.  ספוילר - בשלב זה רואים רק חמורים בכל פינה המנסים להרשים עם שנינות מתפרצת, ציטוטים פילוספים, אוצר מילים רחב, ואנקדוטות שיגרמו לכולנו לצחוק ולחייך. מהגאונות הכי מבריקה ועד הבורות הכי מוחלטת.

ואז הבנו אפילו הנסיון לשלוח את קובי מרימי להרדים אותנו עם השיעמומון שלו לא ירפה את ידנו אנחנו לקראת רגע השיא של הכלוב - בוחרים את הליהיא גרינר של הכלוב תחרות הליקים מגיעה לשיאה.
מי הכי פופולרי? אותו/ה אחד/ת שקיבלו הכי הרבה ליקים וראוים להדליק משואה ביום העצמאות הקרב ובא.

אין אדם אמיתי שהחלום שלו הוא לא הליקיים, זה הדלק של החיים, הסיבה לקום בבוקר ולכתוב מה שווה המציאות אם היא לא עטופה בליקיים זה כמעט חסר ערך כמו לראות את שמחת בית השואבה ולא לכתוב עליה ולקבל לייק.

זאת לא סתם תחרות חפלפ אנחנו מדברים על עומק עם קטגוריות של מלך ומלכת הכיתה ומתחת נסיכים ונסיכות לפי נושאים - 
נסיכת תמונות השדיים, נסיך מלקקי הנעלים, נסיך הקוביות שמגלח ומולו נסיך הקוביות שלא מגלח, השולטת עם הציפורן הכי ארוכה ברגל, והלק הכי מחריד וכו'.

אסור לנו לחשוב בקטן חיבים לחבור לשאר קהילות הבדס"מ הארופאיות ושכל קהילה תקים חבר שופטים שיעניק לכל פוסט ניקוד נגיד - 12 לזה עם הכי הרבה ליקים, ואז 10 לזה עם התמונה הכי סקסית,  ו 8 לזה שעורר הכי הרבה תגובות וכן הלאה אפשר תוך כדי שערוץ 11 יעביר שירים מאירופה בין הצבעה להצבעה ובסוף הערב תבחר הליהי גרינר הכלל ארופאית שכולנו נסגוד לה בליקיים והיא תסתובב בכל העולם עם אגודל מורם ותלמד את העולם לעשות לייק.

אז מי שבמקרה עוד לא נרשם אוצו רוצו זאת ההזדמנות האמיתית לצאת מחושך לאור ולהיות פופולרי!

כשאני מפשקת רגליים ומענגת את עצמי אני מסתכלת במראה ורואה איך יפה רגליי נפתחות, אני חושבת על איך אתה נוגע בי ואיך אנחנו יפים יחד, כשאני גומרת אני מבינה כמה אני אוהבת לגמור.

הוא כופף אותי על הברכיים, משך את הראש שלי למטה, החדיר את הזין שלו לפה שלי, החזיק לי את הראש, הניע אותו קדימה ואחורה, פנימה והחוצה. הוא זיין את הפה המלוכלך שלי שפלט צלילים מענגים שגרם לזין שלו לעמוד חזק. הוא השאיר אותי עם שיער פרוע, איפור מרוח, גרון צרוד, ופה מלוכלך. 

רגע האמת הגיע וכולנו נרגשים האם בסיומו של היום נראה את בני הכריזמטי (כמו ויברטור ללא סוללות) צועד עם הלפיד אל עבר כס המלוכה או שנסב שוב אל השולחן עם אבא של יהיר ונשתה 4 כוסות של שמפניה ורודה לזכר יציאת הצוללות מגרמניה למצרים. 
ואז המתח מי יעבור ויזכה להיות הלשון זה גם החיבור הראשוני בין הכלוב לפוליטיקה רק בשניהם ניתן למצוא אנשים שנלחמים על  הזכות להיות לשון.

אז מי יפתיע וידאג לאמלל אותנו מחדש? השפן הקטן עם אילת הדילת, חבורת האגרוף הצהוב, מכלוף וחובשי המגבעת, השַמָּש של העבודה, ההמבורגר מאולגה, אלו שמתעקשים להוכיח שהסלוגן שלהם נכון שאין ממשלה איתם, ואולי בכלל חבורת אללה ואכבר תככב.

ההימורים הולכים עם פייגלה שיזכה בתיבת האוצר שתעזור לו לחלק ג'וינטים לכל דורש ולהקים מתוך התחשבות בכולם  בית מקדש מחדש כי כבר כמעט ולא נותר מה להחריב פה. 

עד אז לנשלטים יש תקווה שהכל הולך להשתנות ופוט פטיש יהפוך לחלק מלימודי הליבה בבית המקדש - נציג מפלגות הפוט פטיש בפעולה.

מצצתי לו לאחר שאכלתי חריף, זה בא בהפתעה עם זאת זה עבד אצלו סבבה. שאלתי אותו על ההרגשה והוא אמר שזה גורם לתחושה רעננה על הזין כמו שיש בפה אחרי שלועסים מסטיק מנטה.

הוא הוסיף ואמר שעכשיו תורו לאכול חריף ושהוא מצפה לדיווח ארוך לאחר מכן על ההרגשה שלי. 

#כשאני חרמנית - זקירות הקומה של הזין שלך מעניינת אותי הרבה יותר מאשר זקיפות הקומה של האישיות שלך. כאילו דא!#

קבוצת מדענים הציבה חמישה קופים בכלוב. במרכז הכלוב הציבו סולם ועליו ערמת בננות. 
כאשר קוף מסוים עלה על הסולם כדי לקחת לו בננה, המדענים שפכו מים קרים על הקופים שנשארו על הקרקע.
לאחר זמן מסוים, כל אימת שקוף כלשהו נסה לעלות על הסולם, היו אוחזים בו שאר הקופים ומונעים את עלייתו לסולם באלימות. 
במשך הזמן הפסיקו הקופים לעלות על הסולם למרות הפיתוי של הבננות.

או אז, המדענים החליפו את אחד הקופים בקוף אחר. 

הדבר הראשון שהוא ניסה לעשות היה לעלות על הסולם, דבר שנמנע בנחרצות ובמהירות על ידי שאר הקופים אשר הכו אותו.
לאחר מספר ניסיונות כואבים הפסיק הקוף החדש בחבורה לנסות לעלות על הסולם. 

המדענים החליפו קוף נוסף אשר ניסה לעלות על הסולם כקודמיו. הפעם השתתף הקוף הראשון שהוחלף בהכאת המטפס בהתלהבות רבה.

החלפת הקוף השלישי חזרה על אותו ריטואל – בהדרגה הוחלפו שני הקופים הנוספים עד שלבסוף לא נותר אף לא קוף אחד מהקבוצה המקורית. 

המדענים נותרו עם חמישה קופים, שלמרות שמעולם לא ספגו מקלחת מים קפואים המשיכו להכות בכל מי שניסה להגיע אל הבננות. 

אם היה ניתן לשאול אותם למה הם מכים את כל מי שמנסה לעלות על הסולם, קרוב לוודאי שהתשובה הרצינית שלהם הייתה: "לא יודע, ככה זה היה מעולם..." 

נשמע מוכר? ניסוים, קבוצות, מכות.
מעטים הגמלים שיש להם מראה ומצליחים לראות ולשנות דברים.
מידי פעם עלינו לבדוק בעצמנו את הקיבעונות שלנו (הסטגנציות) ולוודא שאיננו מכים אחרים (או את עצמנו), או מתחפרים בהנחות היסוד שלנו, בלי לנסות לבדוק את מקורן.

לצדק פנים רבות למרות הקושי של אנשים להתמודד עם מציאות שלא מכילה שחור ולבן שבה יש צד צודק וצד טועה.
לפעמים יש אמת בכל אחד מהצדדים רק כל אחד כל כך עסוק באמת האישית ובשמירה על הדימוי שלו שעוד לפני שמילים נאמרות כבר ברור שהן חסרות ערך.

וישנן הפעמים שאין אמת באף אחד מהצדדים ואז יודעים שאנחנו בכלוב :) 

"באיזה עיניין את?" אני לא אוהבת את השאלות האלו, אבל אם כבר שאלת אז -

"אני בעיניין של עיניים סהרוריות, ועיניינים סוערים"

בעודנו מתאוששות מסיום חגיגות יום האשה כל שנותר לשאול  what the fuck? 

איך יום שעוסק בזכויות נשים (או במחסור בזכויות נשים) בהשגים עבור שיוויון לנשים שעד היום מנוצלות בעבודה על ידי תשלום לא שויוני לעומת גברים בעבודה זהה, מאבקים להפחתת ההטרדות המיניות שהפכו למכת מדינה(כבר מזמן) זכויות הצבעה, נהיגה, ועוד שעדין חסרות בחלקים רבים בעולם התחלף לו בפרח עם בונבונירה שהבוס או האהוב מסירת חרוב מביא לנשים והן זורחות מאושר (ופיגור) שיש יום ששם אותן מקדימה בפרונט (רק חסר שגברים היו מביאים ריצפז בתור מתנה "ליום האשה"). 

הבעיה מעולם לא היתה בגברים(טוב לא נגזים זה פוסט בפני עצמו בעיות בגברים) אלא בנשים שפשוט לא רואות מטר קדימה וממקום של בורות משתפות פעולה אין סופית עם מיסמוס של כל מסר בעל משמעות עבור החשוב מכל - בונבונירה. 

אז כן המצב הרבה יותר טוב מפעם וההווה מרגיש נהדר בפני האופציות שדוהרות לעברנו והעתיד הנותן לנו לבחירה בין מדינת הלכה שבה נהיה מלכות הבית, האור של הבית ושאר שמות מטופשים בכדי לעטוף אותנו בבדים ולשמר את מקומנו כשפחות(תחסכו בדיחות בדסמיות פה) של הגברים לבין חוקי השריעה שבהן נזכה להשפיל את מבטנו מחרך הבורקה מבלי להציג את קישוטינו. 

אז לכל אלו שאושר עצום מילא את ליבן על זה ששמו אותן במרכז ודחפו להן בונבונירה נסביר לכן בצורה שכולכן תבינו טוב טוב -  בסוף כל הבונבונירה יורדת לתחת! 
ואם זה לא גורם לכן להבין למה לא כל שוקולד שמקבלים יש בו ברכה גם אם הוא עטוף יפה כל שנותר זה שתתפללו שהבורקות יגיעו מהר שנוכל להחביא את התחת בזמן. 

"אני אפמפם לך ת'תחת במשך שעות, עד שתתחנני שאגמור"