אחד הדברים שאני מאד מעריכה אצל שולטים גם החדשים וגם הוותיקים, גם הסטאג'רים המתלמדים וגם המאסטרים המשופשפים זה יכולת הסבלנות וההקשבה האין סופית. המשפט הנפוץ הוא - "ספרי לי הכל, אני רוצה לדעת עליך הכל!" (הסימן קריאה מאד חשוב) הוא רוצה לדעת גם את הדברים הלא מעניינים. אותי אישית לא מעניין לדעת ולשאול שאלות. לא מעניין אותי מתי אתה קם בבוקר, ומתי אתה הולך להשתין. אני לא שואלת שאלות (אני לא אוהבת לסבך אנשים פשוטים בשאלות קשות) בכל אופן בוא אני אספר לך : (אתה לא יוצא מפה היום מבלי לדעת הכל) אני אוהבת מרקם קטיפתי של כבד אווז, ואגב המקפא קרמל בזיגוג שקדים מסוכרים של "מסה" פשוט מעדן. אני אוהבת פירות. פירות ים. קלמארי וכו׳. לא שיש לי משהו נגד חצי מנת פלאפל בעמידה. את הבשר שלי אני אוהבת נתח קצבים איכותי וצריך להקפיד על גחלים מיוחדות שנותנות לבשר ניחוח מיוחד ולא פוגעות בעסיסיות שלו, ליד זה רוטב צ'ימצ'ורי. את הקפה שלי אני שותה רק את הפולים האיכותיים שנטחנו ונקלו מול עיניי. אין לי בעיה גם עם טסטר צ'וויס. לא שיש לי משהו חלילה נגד ארומה או "קפה עלית", בכל זאת זו מסורת עתיקת יומין. אני אוהבת אופרה. ובעיקר את האופרות של פוצ'יני ואת הקונצרטים לפסנתר של צ'ייקובסקי. גם אריות באיטלקית הולך, גם שונסים בצרפתית. אוי צרפתית. אני יכולה לאנוס מישהו עם מבטא צרפתי. זה עושה לי חשקים מיניים. ברכב שלי יש מוסיקה קלאסית עם התמקדות במלחינים מהתקופה הרומנטית. לא שחלילה יש לי משהו כלפי שרית חדד ועומר אדם. גם יוסי גיספן ואביהו מדינה, בז'אנר הספציפי שלהם עושים עבודה מצויינת. אבל בחייך, מה זה לעומת מוצארט ובאך שהיו גאונים והמוסיקה שלהם תשאר לנצח. כל מוסיקאי יודע שמוסיקה זה כמו סקס, מורכבת בעיקר ממתח שמגיע לפורקן (גם בלי גניחות של המלחין) אני אוהבת גם את טום וויטס, ביל אוונס ואופרות של ורדי. לא שיש לי משהו נגד שוטי הנבואה וברי סחרוף. אני אוהבת גא'ז, ופרוגרסיב רוק ובטהובן. לא שחלילה יש לי משהו נגד שלמה ארצי יש משהו מרגש ויפה במוסיקה שלו רק שזה פופליזם קל לעיכול, זול, ריגוש קל מידי. את הביגוד וההנעלה שלי אני קונה בכיכר. כיכר המדינה. לא שיש לי משהו נגד קסטרו, רנואר, מנגו. אני פשוט אוהבת את הביוקר. אני אוהבת יינות בוטיק משובחים. אני מעדיפה את הפטיט סירא בציר 97 של שאטו מון בלאן. לא שיש לי משהו נגד יין "פטישים" זו הרי מסורת עתיקת יומין. וויסקי סינגל מאלט. לא שיש לי משהו נגד עראק זחלוואי או וודקה רד בול. סיגריות אני מעדיפה לייט. מרלבורו לייט. לא שיש לי בעיה עם האדום הגרון שלי רגיש. וסיגרים רק קובנים. את הסמים שלי אני מעדיפה בצבע לבן לא שיש לי משהו נגד חום/ירוק. אני קוראת את מיכאל בולגקוב וניקולאי גוגול או לפחות מאיר שלו וסטיבן הוקינג. לא שחלילה יש לי משהו נגד ג'ון גרישם, רם אורן, זה לא בהכרח פתיתות כבוד. אני אוהבת קולנוע איכותי. לא שיש לי משהו נגד הסרט "מת לחיות". אני אוהבת סרטים שההתפתחות במהלך הסרט מתוחכמת. אני מעדיפה סרטים עם דמויות תלת מימדיות זה אומר שיש להם עומק. אני מאד מעריכה את ואן גוך אחד הציירים הדגולים. מוכרחים להודות שצייר טוב לא רק מתעד, הוא אומר משהו דרך הציורים הלא ממש ברורים. כן, כזה היה ואן גוך.
סיפרתי לך יותר מידי. רוצה לדעת עוד משהו? מה? סקס? כמה אני חרמנית מ 1 עד 10? אויש, מצחיקול אני סבורה עד בטוחה שזה הדבר האחרון שתרצה לדעת.
