אם יש תופעה אחת יחודית למקום הזה הוא הצורך הבלתי נגמר של אנשים לחנך אחרים.
מנטורים בשם עצמם צצים כפטריות אחרי הגשם יורקים את משנתם כאילו היו אדמורים מוקפים בקהל מעריצים עיוור.
זה תמיד נפתח בהסבר מפולפל כמה הקהל נחות, רדוד ולא מבין.
האחד יצעק סיסמאות bdsm על שליטה עצמית וכמה כולם פח חסרי ערכים.
אחר יבכה בדמעות תנין ששאבבניק כתב שליף לנשלטת שלו והשמים רעדו.
השלישי יכתוב כל משפט שני אתם מ "50 גוונים של כלום" וירגיש כאילו אבק מלאכים דבוק לקיין שלו.
המכנה המשותף לכולם הוא הצורך לנסות להקטין את הסובבים אותם בכדי להדגיש את הערך שלהם.
יכולנו לכתוב שהשיטה הזאת עובדת רק במחוזות שבהם בוחרים כולם לעצום עינים ולזעוק אמן כל פעם שהאדמור/המנטור לוקח אוויר.
אחרת זה קצת נכנס לפינה של הפוסל במומו פוסל (אבל לא יפה לעקוץ אנשים בעלי מום אז לא נגיד)
אבל אנחנו נתרכז בחלק היותר מטריד.
בחיאת דינקום מי צריך אתכם? עד שהצלחנו קצת להוריד את ההטרדות המיניות שזה יקרה רק פעמים בשבוע
אתם מזנקים עלינו מכל פינה ומחנכים/מטרידים אותנו.
טוב לכם? סבבה. מפרגנים, אל תדאגו לנו קבלתם פטור אנחנו נסתדר אל תעזרו לנו.
ואם לא טוב לכם על אחת כמה וכמה תחסכו מאתנו את הטפות המוסר.
הבעיה הכי קשה עם "המחנכים" שהם עוד לא הפנימו שמי שיש לו את זה לא באמת זקוק לכתוב מגילות אין סופיות ולנסות להאדיר את עצמו בטח לא על גבם של אחרים.
האמינו לנו אנחנו עכברי הכלוב כל אחד יודע לבחור בגפו את החלילן שלו. אל תעשו לנו טובות ותנסו לדחוף את המנגינה שלכם ולספר לנו שהיא ההמנון הרשמי שלפיו נכון לרקוד בכדי להיות בסדר(או סתם בכדי שאתם תרגישו בסדר עם עצמכם).
