סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מרלין

לא נרדמת בלילה. הגוף כואב. הגוף רוצה שיגאלו אותו מהכאב. שיקשרו אותו חזק ברצועות עור לקיר, למיטה, לתקרה. שישרטו אותו חזק. שינשכו את הבשר. שיירד דם מהנשיכות. שיצבטו חזק את הפטמות. שיחזקו את הקשר של רצועות העור. שיכאב יותר. הגוף צריך מענה לייסוריו. שהרצועות יכאיבו ויכאבו ויקרעו את הבשר וירגיעו את התשוקה הבוערת בתוכו. שימשכו חזק בשיער. שידיים ייגעו בו ויעברו על העור המשתוקק למגע זר, למגע לא מוכר.
הידיים יתנפלו על הגוף. לא יתנו לו מנוח. אווי כמה הגוף רוצה שיחדרו אליו. שייכנסו אליו. להרגיש זין עמוק עמוק וחזק חזק. שיזיינו את הגוף כמו שצריך. שידפקו אותו חזק וישרטו את הגב תוך כדי. העונג והכאב ישתלבו זה בזה.
לפני 12 שנים. 11 בנובמבר 2012 בשעה 23:02

מחר אני הולכת לפסיכולוג שלי
נחמד לכתוב את זה
נחמד כי הפגישה איתו עוזרת
כי יש לי מקום להיות

אני נכנסת אליו
ובכל צעד שאני עושה
אני מרגישה את המסכות נושרות
ומי שמתיישבת על הספה זו אני
מרלין
לא מישהי מזויפת

אני חוששת ממחר
לחוצה ומפחדת
מחר אמורה להיות הפגישה האחרונה שלנו ביחד
רק אני והוא
ואז זה יהפוך לטיפול זוגי
הוא לא יודע כלום על זה
חי בעולם אחר
מבעולם שאני חיה בו
ובקרוב זה ישתנה
ואז מה יהיה איתי?
אני צריכה לנצל טוב את הפגישה
לדבר עליי וגם לחפש כלים
שיעזרו לי לדבר איתו
ולהתחיל את התהליך הזה
אוף. למה זה כל כך קשה?
ומה אני אעשה כשאאבד את המקום הזה שלי
ושוב אחזור לזיוף
אני כל כך מזויפת
אני מנסה להזכיר לעצמי שזה בגלל המצב
שאני לא כזו
אבל אני כל הזמן משקרת
ואני לא מאמינה לעצמי
בסוף עוד אהפוך להיות הזיוף
ומי שאני באמת תהיה זיכרון רחוק

strong man - נראה לי שיש לך מודעות עמוקה למצבך -וזו נקודת המוצא הכי טובה לשינוי -יאללה להתעודד משם הכל יכול רק להשתפר :)
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י