חייה של כלבה

אני אומרת לעצמי... מה קרה...? הוא פתאום לא רואה מי אני...? הוא פתאום לא זוכר שהוא מדבר עם כלבה, שמרצונה משוייכת למלכה...?
כן, אני יודע הוא אומר. ובעיניו זה יפה.
כולם כבר מצאו לי אין סוף כינויים, גם רפי השכל שבינהם. הרי אני הכי זונה שם, הכי חשופה שם, אני נכנסת לשם בעירום מוחלט ומפשקת רגלי לפני כל זב חוטם.
אתה לא רואה?
כן, אני רואה הוא אומר. יודע היטב.
אני מבקשת שיביט שוב, שיביט היטב בחיי. והנה אני עם קולר על צווארי ועל הקולר מופיע שמה של הכלבה. ואני על ארבע מתקרבת יותר אליה, כשאני ממש קרובה אליה, אני פושטת את בגדיי לפניה, יורדת אל הרצפה ובפישוק רחב משתחווה לפניה, מנשקת את כפות רגליה.
והיא לוקחת את הרצועה, שנמצאת בידה, ומחברת את הקצה לוו המיוחד, שקיים בקולר שלי.
"כך ראוי לי", אני אומרת, "את כל חיי שמתי בידיה של האישה הזו ולה אני משועבדת".
"אני רואה", הוא עונה לי. "אני חושב שהיא יודעת שהיא בת מזל שזכתה בך" הוא אומר.
אני לא עונה ופשוט עולה מעלה בנשיקות במעלה רגליה עד שאני מגיעה למפגש בין רגליה, מביטה בה במבט מתחנן ורק אומרת "בבקשה גבירתי".
והיא מורידה תחתוניה, מפשקת את רגליה, אוחזת בשערותיי בחוזקה ומצמידה אותי לערוותה. זרם השתן שלה ממלא את חלל הפה שלי והוא רואה את העונג בעיניי כשאני מקפידה לשתות ולבלוע כל טיפה.
"נו" אני אומרת לו, "מצאת כבר רעיון לכינוי?... זה מאד פשוט... לא?"
"עדיין לא", הוא עונה. "מאד לא פשוט".
"גם אחרי שראית כמה שהפות שלי רטוב מהמקום הזה שאתה נמצא בו...?"
"כן, עדיין" הוא עונה
"באמת?" אני שואלת... "טוב, אז כדאי שתתלווה אלינו כעת".
והיא מושכת אותי עם הרצועה, כשאני על ארבע ומוליכה אותי לחדר המיטות.
ואני כבר יודעת שם את תפקידי על המיטה, מפשקת את עצמי לפניה... וממתינה.
והוא מביט בנו כשהיא בועלת אותי בעוצמה ומרחיבה אותי.
ואני נאנחת, עוצמת את עיניי ואז פוקחת שוב רק כדי להביט בו, עמוק וחזק.
ובמבט אני אומרת לו "הבט בי היטב כשאני נבעלת ע"י הגבירה שלי, אני בטוחה שהרעיון לכינוי יגיע ממש כעת".
והוא מקשיב לאנחות ושומע אותי מתחננת לפניה לגמירה.
"עדיין לא זנזונת, היא עונה לי "עדיין לא", כשהיא ממשיכה ובוטשת בי בעוצמה....
וכשהיא כבר מאשרת לי, אני מתפרקת באנחות עמוקות ובדמעות שזולגות מעיניי...
ואז אני מחייכת אליו ולוחשת... "עכשיו כבר בטוח מצאת כינוי שהולם את הזנזונת שראית כעת... נכון?".
"אני לא בטוח", הוא עונה לי. אבל יש לו רק בקשה אחת.
"אני מקשיבה, אני עונה לו בחיוך".
"אני רק מבקש שתברכי אותי כשאת מדליקה את נרות השבת. את הנשמה הכי יפה שראיתי בחיי" הוא אומר.