גם נסיכות יורקות

למרות שהכל מתרסק לרסיסים

והפחד מכה בעוצמה,ושובר בנו את כל הפחדים

אנו מגלים פתאום,ברגע אחד,

שחיינו בצל של עצמנו

ולא עם החיות שבתוכנו

והרגעים המיוחדים,הפכו לתחושות מרקיבות,

והפער בנינו,הפך לתל חורבות

והשקט שלא אחר להגיע,

התדפק בעקשנות,על דלתות נפשנו

ביקש מאיתנו,את מה שהצלחנו לגמד ולהשתיק

את הבריחה מעצמנו.

ובלילות חשוכים,אנחנו שוב מוצאים את עצמנו,חיים בצל צילפ של החיים.

והמחשבות לא מאחרות להופיע,והקסם את פניו,החליף לתעתוע

טאנחנו שבויים,בממלכת הצללים.

וכל אחד ואחת מאיתנו,

כבולים בכבלים מייסרים שטווינו

ובנינו,רעד של תשוקה מזדעקת,

התחלף לגוונים אפורים.

וכעת כל שנותר הוא להבין

שלחיות בצל של החיים,זאת הזייה ובדיה

וכל שהתבקשנו הוא,בסה"כ להבין

שהצל הוא בבואה,ומה שחשובה היא התשוקה הפנימית של שנינו.

להתעורר לתחושות האמיתיות שבנו,

ולנצח את הפחדים,המשתקים.