גם נסיכות יורקות

הזמן העמיס על חייך שריון

והקשיים גורמים לך,לצעוד כמו צב

ואתה מתהלך בארץ הרוחות השורקות

שגורמות לעיצביי שמיעתך להבקע

ואתה מתקשה לשמוע את אותו ניגון חייך

את אותו שיר פנימי,שהכניס אותך בשמחה לעולם

ואתה מתעקש להישאר כפוף,

לגעת באדמה הלחה

ואין בך כל רצון

להגביהה את גווך,להתרומם מעל שיבריי הרגעים

המטלטלים את נשמתך,הנצורה בגופך

אתה מתהלך כאסיר בתוך הווייתך

ולא מסוגל,להרקיע לשחקים האין סופיים

הנמצאים בחוטי נפשך

כמה בוז מערסל אותך,זהו בזבוז זמן יקר

אתה מנפץ את עמוד התווך,של ישותך

זאת הבורות שמבעבעת כמו לבה

וזורקת רשפים של זעם עצור בתוכך

הלוואי ויכולת לחוש בחיות

שבקלות יכולה,לגרום לך

לחייך את החיוך המיוחד בך.