כבר לילה. אני נכנס לאוטו ומתחיל לנסוע דרומה. יש לי יותר משעה של נסיעה. אני מוותר על גלגלצ והולך על כמה טרקים של טראנס שאני אוהב במיוחד. אני אוהב טראנס בנסיעות. בעיקר בלילה. הקצב הזה לא מפריע לי לחשוב. להפך...
ויש לי על מה לחשוב. פגישה ראשונה שלנו וקבענו אצלה בבית. מה זה אומר? איזה נשלטת היא? ואני בכלל לא בטוח שהיא נשלטת. לא כל אחת עם ראש קינקי היא נשלטת. ואולי היא בכלל מאלה שרוצות שיכניעו אותן קודם. לא נותנות את עצמן מיד. תוכיח שאתה שולט ואז אני אהיה נשלטת שלך. מכיר את הז'אנר...
כביש מונוטוני כביש 6, לא מפריע לחשוב. בעיקר לא בלילה...
היא מקבלת אותי בשמלה קייצית. היא קראה את הבלוג, אבל בלי קשר אני יודע שתחתונים זה לא הקטע שלה. אחרי שלוש שעות של וודקה, עראק ומוזיקה אנחנו עדיין מדברים. על שליטה, בדסמ והכלוב אבל לא רק. שיחה מעניינת. שני אנשים שיודעים לבטא את עצמם וכבר ראו דבר או שניים בחיים שלהם. וזו גם לא הפעם הראשונה שהם שותים אז הם יודעים איך לא לתת לאלכוהול להשתלט על הסיטואציה.
אני יושב מולה שלוש שעות. מדי פעם היא קמה להביא משהו מהמטבח. אני כמובן מסתכל אחריה. מנסה לנחש מה יש שם מתחת לשמלה. הדבר היחיד שני יודע בוודאות הוא שאין שם תחתונים. אני מסתכל על העור שלה. אני אוהב אותו. עוד לא נגעתי בו אבל אני יכול לנחש את המגע שלו. אני לוקח את הכסא ומתקרב. מרחק נגיעה. נגיעה שמתחילה לאט ובעדינות מהרגל, וממשיכה למעלה מתחת לשמלה...
אולי תשאר לישון היא אומרת, אתה לא יכול לנהוג ככה. טוב אני אומר, אני אשאר לישון...