אתם מוזרים!
זה מה שהחברה אומרת לנו, לכולנו
אם בפסיבי או באקטיבי
אם בעקיפין או ישירות
אם בגיל רך או בגיל מבוגר
אם בגלל פטיש או טעם בבגדים
אז איך אתה מתמודד?
בשורה תחתונה, תחליט כי כנראה אתה יוצא דופן
מה זה יוצא דופן? מיוחד! אחד ויחיד! אישיות של פעם בחיים!
כולנו אומרים את זה לעצמנו, כולנו מאמינים בזה, מחפשים חברים וסביבה שיאשרו לנו את זה
ואז... מידי פעם האשליה נסדקת, וזאת נפילה...
אם זה רק סדק קטן, במשהו שולי, שלא קרוב לליבנו, אז ההתמודדות היא מאוד פשוטה:
הפכו את הספר הכי אהוב עליי לסדרה בHBO, שכולם מכירים ומתכתשים עליה ברשתות החברתיות- אז אני פשוט לא רואה את הסדרה ואחפור עד כמה היא נחותה לספר (Guilty)
הוציאו את 50 גוונים באפור וכל העולם מזמזם סביב בדס"מ, אז ננתח תילי-תילים מדוע אין זה בדס"מ הארד-קור... שלא כמותנו, "האמתיים" (Guilty)
להקת האנדר-גראונד האהובה עלינו מחוללת שוב ושוב בגלגל"צ- נקטר שפעם היא הייתה יותר טובה, חבל שהתמסחרה (Not yet guilty )
וככה אנחנו שומרים על עצמנו מעצמנו, מספרים לעצמנו שאנחנו עדיין מיוחדים, שונים, יחידים בעולם מסוגנו!
כפי שכבר כתבת בפוסט קודם, לא הייתי הכי פופולארית בעברי, הייתי תמיד ה"מוזרה",
וזה בסדר... כי אם את\ה עקשנים כמוני אז מהר מאוד אתם למדים להגיד 'fuck em ולהיות עצמכם, גם אם זה מחיר כבד של בדידות... פרס הניחומים שלכם- אתם מיוחדים, אתם עצמכם, עליכם אין מסכות!
וכשגדלים? כל אותם בעלי חיי חברה עסיסיים וזיכרונות ילדות מאושרים ומלאים... מחפשים להפוך גם "שונים ומיוחדים"
אבל רגע?! זאת הנישה שלי??!!
ואתם מרגישים מרומים,
כי כוסומו בסדר?!!
למה מה קרה שגם תהיו השעירים לעזאזל שלהם כל הילדות וג-ם הם יהיו מיוחדים? מיוחדים כמותכם! יחידים מסוגם בעולם כמותכם!... אההה רגע?
לקח מר שלמדתי בשנים האחרונות הוא שכל דבר הוא מיינסטרים בפוטנציה, רק נדרש התיוג הנכון...
ולקח שלמדתי כאן הוא שכולנו באתר בעלות אותם פרופילים, מחפשות אותה זוגיות (give or take סטיית תקן), שנונות, דו-מיניות ומקסימות... הנשלטת המושלמת, חלומו של כל גבר (שלא לדבר על שולט)
וכשאני מתחילה קשר חדש וממטירים עליי את המחמאה הכה-אינטנסיבית הזאת "את מיוחדת", פה נחרץ גורלי...
כי מחזקים לי את התחושה
כי איך אפשר לשחרר אותי, אם אני מיוחדת? הרי לא תמצאו עוד מישהי כמותי?
כי שנים של נידוי משתלמות, אני יצאתי מיוחדת והם יצאו "כמו כולם"
כי אם מישהו אומר את זה עליי, הוא כנראה באמת מבין אותי
ואז הקשר נגמר,
ואז הסדק כבר אינו סדק, הוא מכתש...
הרי איך אפשר לסגור את הדיסוננס הזה? איך אני יכולה להיות גם מיוחדת אבל גם נטושה?
איך אפשר לקרוא כאן המוני פרופילים של נשלטות מקסימות, שנונות, שמחפשות בדיוק אותו דבר, שיש בהן בדיוק אותו קסם מפתה, ולהגיד שאני מיוחדת? איך אראה אינדיבידואלית?
והרי אני לא נכנעת למסכות, מה שכתוב הוא מי שאני, אני לא אתחיל להפוך את הפרופיל או הבלוג יותר אטרקטיביים בתקווה להיראות יותר מיוחדת כאשר אני בעצם בוגדת באישיות של עצמי
אז מה עכשיו?
באחת הפעמים שחשתי כך השנה (והיו כמה... משכיל פה משהו), בדיוק יצא לי להיות בהצגה של ה"נסיך הקטן"... ושם קיבלתי תשובה, שם הבנתי מהי המהות של להיות מיוחדת...
למי שיש לו\ה חשק :)
