(ולהוכחה, הנה סקירה של מספר אירועים )
השנה שהייתה:
- החלה דילמה בבית אם אני חתול או דובי... הוסכם בסוף שאני חדובי
- לחיי התחת שלי חולקו וכל אחת הוקצתה לדום/מית
- הפטמות שלי הוקצבו אף הן ואף נערכה שיחה מעמיקה למה האחת הסוציומטית שייכת לזאלו והחברותית שייכת ללוטוס
- הפטמות שלי נקראו בשמות המופתיים- האחת "עזרא" והשנייה "בניו"
- הייתי מוחפצת לשלל חפצים... בין היתר גם לקו הפרדה
- לא מרשים לי לעלות על דברים גבוהים יותר
- כמעט לא מרשים לי לקפוץ על המיטה והספות
- לא מרשים לי לאכול נמס בכוס וכשאני עושה את זה- אני מקבלת מבטים שיפוטיים
- גילו שאפשר להרדים אותי די בקלות עם ליטופים ומשתמשים בזה כנגדי!
- חסמו לי את הדרך לשמפו ולסבון באמבטיה
- גנבו לי את המגבת
- הסתכלו בי בהיחבא בעודי שוכבת ומאזינה לטיפקס ומזיזה את רגליי לפי הקצב
- לא התרגשו מהאיומים שלי על שביתת שיחה למשך שלוש שניות (או בעגה המוכרת "אני לא אדבר איתך!")
- איימו עליי ברכישת תחפושת פנדה שאאלץ ללבוש בפומבי
- מסתבר שאפשר לרחרח באוזניים שלי אם יש לי אליפים* בראש
- אוימתי בבילוי לילה בחדר מדרגות
בקיצור, דומים מסוכנים יש לי... בעיה
והלוואי הלוואי הלוואי (אם אומרים את זה שלוש פעמים זה אמור לעבוד לא?) שצפויות לי רק שנים כאלה ועוד מספר סביר מהן (בכל זאת זקנה זה לא בשבילי)
אני אפילו מוכנה להביע משאלה על פני כוכב
