היה הייתה נערה פשוטה, פשוטת עם אם תרצו. כל שנות בגרותה נהגה הנערה להשיא עיניה לעבר הכוכבים ולחלום, בעצם היא הייתה חולמת גם ביום וגם בכיתה וגם בנסיעות...
לפשוטה היה כאב רב בחייה. אולי יותר כאב ממה שאמורה נערה לספוג, אולי יותר כאב ממה שאמורה נערה חלשה לספוג, בכל אופן הפשוטה הייתה קצת עקשנית וקצת פרפקציוניסטית (אולי גם מזוכיסטית?), לכן החליטה לבלוע זרע של פרח בר נדיר (고독공포증) אשר יהפוך אותה ליותר חזקה מכולם (או כך חשבה).
אותה פשוטת עם לא אהבה את המקום בו גדלה, לא אהבה את החברה בה הייתה וחיפשה לברוח, אם לא ברגליה אזי בדמיונה... כלומר, הייתה נערה ככל הנערות.
אך דבר מה היה שונה בנערה, בעוד אחרות חלמו על נסיך עם סוס לבן שיישא אותן לשקיעה (כי הרי השמועה על ג'וליה.. אממ.. סליחה, השמועה על סינדרלה הגיעה גם לממלכתה) אותה פשוטת עם לא התחברה לקונספט. מכשף רשע שידע לקסום, אולי גם סוס שחור כדי שתהיה ניידות, היה האובייקט אשר צץ בחלומותיה.
כמובן, שככל הסביבות, הסביבה של הנערה נהגה להטיח בה האשמות על היותה נון-קונפורמיסטית בכוונה ואף במחווה של הוצאת לשון להודיע לה כמה הדבר נלוז מצידה.
עברו ימים, לילות, שנים, הנערה נשארה פשוטה אך חלומותיה הפכו יותר מהותיים. עדיין חשקה בבריחה, עדיין שאפה להכיר מכשף, אך כעת רצתה מישהו שגם יהלום בה באגרופיו ולא רק בקסמיו.
מסתבר שחלומות לא מביאים לידי מציאות והנערה לא מצאה קוסם ולא מרגוע, אלא נשארה בתולת זקונים ממורמרת עד תחילת שנות ה-20. אז החליטה הנערה להפסיק להיות נון-קונפורמיסטית אנטי ויצאה עם נסיך. האמת שהיא והנסיך היו מיודדים והנערה כלל לא ראתה בו זיק של קסם, אבל במדבר...
עברו שנים מספר והנסיך לא הפך מכשף, הקסם לא הגיע, המרמור גדל והפשוטה הפכה אישה ואולי גם קצת יותר אמיצה. לקח זמן מה עד שהפשוטה החליטה כי עדיף לה להיות לבדה ולהקסים את עצמה מאשר לחיות בטירה ולחשוק כל יום לנקוט בקפיצה (כמובן שלצערה בצינוק הטירה מעולם לא בילתה), מאחר שלנסיך גם יש כוח ויכולת הרי שהצליח לדחות את הקץ. לבסוף הפשוטה השתחררה מחומות הטירה, במחיר קצת כבד ופתחה במסעה.
בינתיים פרח הבר גדל בבטנה והתפשט לעבר כל חלק בגופה, כאשר נטע אחיזה חזקה בלבבה.
לאט לאט הפשוטה נתנה לעצמה להעז ולחפש, להכיר ולבלות (היא גם לא כ"כ אהבה להכיר אנשים חדשים, אז כמובן שזה קצת לקח ממנה כוחות), אך משלא מצאה את אשר חפצה לבסוף נאלצה ללכת למקום אליו לא רצתה להגיע לעולם- ללוח המודעות במרכז הממלכה, שם ידע כי בטוח תמצא הרבה טוענים לתעודות מכשפים אך היא הרי מעולם לא אהבה "סביבה" ומה לה ולאינטראקציה עם אנשים?
מפה לשם ומשם לפה, התאהבה הפשוטה בשני בני אצולה... מכשף רב מעללים ומכשפה בעלת עוצמה, אשר רק מלקרוא את נוסחאות הקסם שלהם יכלה הפשוטה לרחף ולחוש חופשייה.
ידועים היו השניים לעילא ולעילא והיא הרי, היא פשוטה (והיא גם לא בקטע של זוגות) אז היא לא באמת הייתה בטוחה אם בא לה להסתבך עכשיו והרי רק הצליחה לסיים פרידה קשה עם נסיך/סטוקר והלב שלה עסוק בגידול פרחים, הוא לא בנוי לסדקים ושברים.
לפשוטה הייתה היכולת לסקרנות כשל חתול, אז החליטה שמפגש לא באמת ישבור את הגבול, החלה בציד... ממש כמו אריה ואילה, רק שהיא הייתה מאוד ביישנית וחששה מאצילים, הרי בספרים התקשורת איתם לא באמת מובילה למקומות נעימים (טוב... אולי כן, אבל היא לא הייתה בקטע של זוגות נשואים), אז הציד היה יותר כמו השלכת פירורי לחם בשבילי הממלכה בתקווה שאולי האצילים יחליטו ששווה לבדוק את פשר העיסה.
מכאן הרי שקצרה היריעה, אך אנסה לתמצת את הקסם של האגדה, השלושה נפגשו ונסחפו עם השיחה ואפשר לומר שזאת הייתה אהבה מהצלפה ראשונה. לפשוטה היו מעט גבולות ברורים וחופן של פחדים, אך כאמור מזמן כבר למדה להיות אמיצה, אז כשאמרה שהיא לא יודעת אם היא פומבית לא האמינה שבקרוב תעלה על במה מול כל הממלכה (בכל זאת דייט שלישי).
הפשוטה קיבלה מתנות יקרות מפז ועברה לגור במצודה, גולגולת ועוגיות התנוססו על דגלה, אך עדיין כאשר בוהה בה איש זר במרכבה היא תרכין את ראשה ותאדים כולה וכאשר היא תתקל במראה תנסה להסיט מבטה במהרה.
הצמח קוצץ לבלי הכר, לאותם אצילים היו כוחות חזקים משאיש יכול היה לתאר, אבל אחיזתו בליבה של הפשוטה לא הרפתה ומידי פעם היה מוחץ אותו כדי להזכיר את נוכחותו ולהפריע לכולם את מנוחתם (ולמה דווקא בסופ"ש???).
זה אינו סוף סיפור האגדה, כי אותה פשוטה עדיין תגדיר עצמה פשוטה, עדיין תסלוד ממבטים על גופה אך ככל כל עלילה טובה ישנה עוד תקווה, האצילים החליטו שיום אחד ישברו את הקללה שהטילה על עצמה וכך אולי גם היא תהפוך לאצילה, או אפילו יותר חשוב- לחופשייה.
אם מישהו יכול הרי שזה שני האצילים, בעלי הזיק המרושע בעיניים, החיוכים המקסימים וידי הזהב, אז הפשוטה לא איבדה תקוותה ואולי היא גם תתלה אותה בהם (למרות שהיא לא אוהבת להיות תלויה, לפחות לא מנטלית)...
ככל שהאצילים הם בעלי עוצמה, הפשוטה ידעה היטב כי כריתת הצמח תלויה רק בה ולתוך הכרית בלילה לחשה כי את משאלתה כבר קיבלה אז אולי כדאי שתעזור לאצילים לעזור לעצמה.
עוד יש תקווה כי יש אהבה.
