הם מפסקים אותי מזה מספר דקות,
מידי פעם הוא אוחז ברגליי, מידי פעם היא מחליפה
משום מה, גם אחרי שנה וחודשיים, אני מסמיקה
פניי בוערות בעודי פעורה מולם,
כל אחד בתורו סוטר לכוס שלי וקול רטוב ומביך מהדהד בחלל החדר
אבל בסשנים, מסתבר, האופי ומצבי הרוח באים לביטוי אף הם
וכמו שיש ימים שאני יכולה להיעתר לכל דרישה בשמחה ובדיצה,
יש לא מעט ימים שאני רוצה להתעקש... רק עוד קצת... רק עוד התחכמות קטנה... רק עוד טיפה טיזינג
*במילא אני נהנית מהענישה*
וככה נוצרים להם רגעים הזויים, רגעים מצחיקים, רגעי סשן מיוחדים רק לנו- כי יש לי פה גדול
אז אני שוכבת מפוסקת, רטובה, בואו נודה בזה- די זנותית
ועל-כן נשאלת השאלה המשתמעת "את זונה טובה?"
לאחר כמה ניסיונות כושלים להגות את המילים האלה כמו שצריך ולהודות בעובדה הזו
אני מביטה בו ואומרת באנחה "אני זונה טובה" וחשה בזליגה הצפוייה בין רגליי
הוא מביט בי במבט אפל ועונה "לא, את לא"
כנראה שזה נורא פגע בי,
התגובה המיידית שלי הייתה שאלה שוברת לב, מלווה בעיני עגל, "למה לא?" (ועוד אחרי שכ"כ התאמצתי!)
התגלגלות מצחוק על המיטה וחזרה לשידורי הסשן... הוכחה ניצחת עד כמה יכול להיות כיף גם סשן עם אנתחתא קומית
בדס"מ עושים עם הומור, או שלא מחנכים Brat
אוהבת אתכם, הזונה הרעה שלכם 3>3>3>
