ומה אם זכרונות הם לא שחזור של העבר, אלא הצצה למה שקורה בדיוק עכשיו בחלל אחר?
בדיוק עכשיו אני בחדר הקטן שלי משחקת לתומי, חשה הכי בודדה בעולם ואוהבת את זה. הברבי-בן שלי בתפקיד השטן והברבי-בת בתפקידי. השטן חוטף אותי לגיהנום וכולא אותי בכלוב עד שאני מתאהבת בו.
...
ברגעים אלה ממש אני עומדת מול דלת עם בטן מלאה פרפרים, לא יודעת למה לצפות וכשהיא נפתחת אני רואה לראשונה את שני האנשים הכי חשובים בחיי (רק שאיני יודעת זאת עדיין).
...
עכשיו חבר שלי ואני מתחרמנים על המיטה. אני בת 21 ועדיין בתולה. הוא אומר שאם כבר קנינו קונדומים (כי עדיף שיהיו), אז אולי נשכב? אני זורמת איתו. מה, זה סקס? מאוכזבת. מקפיצה אותו הביתה כי הוא אומר שהוא צריך לקום מוקדם לבסיס.
...
מעולם לא ידעתי שסקס יכול להיות כ"כ טוב. השפתיים והלשון שלה עוטפות את שלי בחום לוהט. בזמן שהזין שלו חודר אליי עמוק עד כאב, מהר, חזק, ממש כמו התיאורים שהייתי מוצאת כלא-אמינים. כשהם מסיימים איתי אני לא מצליחה ללכת ישר, זה באמת יכול לקרות?
...
צפייה ראשונה שלי ב"מלחמת הכוכבים". אני בערך בת שש. כולם בבית הכי מתלהבים מהסרט השני כי יש בו טוויסט מגניב בעלילה, אבל אני מתעקשת שהשלישי הכי טוב. "שובו של הג'ידיי" הופך לאחד הסרטים האהובים עליי. כמובן שבגיל מאוחר יותר, ממש עכשיו כנראה, אני מבינה למה.
...
סשן ראשון. הם שאלו אם אני רוצה להתנסות איתם. משום מה אני אפילו לא חוששת... אומרת לעצמי שמי שכתבו חלק ממדריכי הבטיחות באתר בהחלט מהווים צמצום סיכונים בתור שולטים. מסמסת "כן".
...
אני נפרדת ממך. שלוש וחצי שנים השארת אותי יחד איתך עם מניפולציות על חוסר הביטחון שלי ובגלל חוסר הביטחון שלך, אבל אני לא אוהבת אותך. אני לא מסוגלת לאהוב... בעיקר כיוון שאני לא רוצה לאהוב.
...
אני נכנסת לסלון חשוך, על הרצפה משטח רך עטוף בד שחור וסביבו מעגל נרות. אני חושבת לעצמי "זה המקום שלי" (בלי לדעת עד כמה זה נכון). ביקשתי שקודם נקשקש קצת לפני ש"ניגש לעניינים", כדי שזה לא ירגיש לי מלאכותי מידי. אנחנו מדברים בלי באמת להתכוון לזה, אנחנו מתנשקים ונוגעים-לא-נוגעים-מתפשטים (אף פעם לא הייתי עם שניים, זה בהחלט מספק לי את ה-ADHD), תוך כדי הם אוזקים לי את הידיים ואני יכולה לצרוח מרוב אושר! כ"כ הרבה זמן חיכיתי שמישהו ישים לי אזיקים.
...
כנראה שגם היום אני אשאר במשרד עד 01:00, המשכורת הגבוהה לא באמת שווה את זה, אני כמעט ולא לומדת כלום ואף פעם אין פידבק חיובי. מותשת ורוצה לבכות... שוב. חוזרת לדירה שלי ויש לי עוד ארבע שעות לישון ולצאת למשרד. המים קפואים כי חזרתי הפעם מאוחר מכדי שלוטוס תוכל להדליק לי דוד לפני שהיא יוצאת מהדירה שלי (שהיא השאירה לי אוכל למחר). אחרי מקלחת צבאית של כמה דקות, אני רצה להתחמם במיטה ועל הכרית אני מוצאת פתק שהם השאירו לי, מלא מילות אהבה וחום. איזה כיף להיות בבית.
...
ספאנק ראשון מעיר את קצוות העצבים שלי, הגוף שלי לא רגיל לזה והתחושה עוברת בכולו. ספאנק שני חזק יותר, אני על ארבע וכעת מתחילה לרעוד. היא צובטת אותי בפטמות וזה מרגיש כ"כ טוב, כ"כ נכון. אני מתחילה לגנוח עם כל מכה, צביטה, הצלפה, מושיטה את ידיי לפנים ונמתחת, רוצה עוד. חשבתי שאולי סתם נדמה לי, שאני לא באמת בקטע... טעיתי. הם מחליפים מבט שאני עוד לא מכירה, עיניים נוצצות וחיוכים יפיפיים שאומרים שסוף סוף יש להם צעצוע מושלם.
...
בד"כ אני מבריזה מטיולים שנתיים, אבל השנה חברות שלי שכנעו אותי לבוא. משך היום הראשון הילה שכנעה אותן שהיא לא רוצה אותי איתן בחדר. הן מחליטות שהן לא רוצות שאשן איתן, אין לי איפה לישון. המורה מסדרת שאשן עם בנות מהכיתה בחדר אחר, בנות שאני בכלל בקושי מדברת איתן וחושבות שאני ממש מוזרה. בלילה מורחים לי את הפנים במשחת שיניים. אני מושפלת עד עמקי נשמתי.
...
אתם מציעים לי לגור איתכם והמחשבה הראשונה שעולה לי בראש היא "הם באמת רוצים אותי?". אושר.
...
אנחנו עומדים באמבטיה ואתה מקרצף ממני את השעווה בחוזקה, קצת כי צריך וקצת כי זה מכאיב לי. העור שלי נעשה אדמומי ועל הפנים שלנו חיוך רחב. אתה מסיים ויוצא, אני מתנגבת. אתם קוראים לי לסלון ואני מתרגשת-חוששת מההפתעה הבאה, אתם יושבים על הספה ואני יושבת על הרצפה מולכם ואז אתם מפנים אליי קולר ושאלה.
...
זה המבחן הכי נורא שעשיתי בחיי. שש שנים עבדתי רק לקראת המבחן הזה וכשלון הוא לא אופציה. הסדרנים לא סימפתיים. כולם סביבי בלחץ בדיוק כמוני. אבל אני מוכנה, מעולם לא הצלחתי ללמוד בכזה שקט ושלווה תודות לכם. בכל פעם שאני לא מסוגלת יותר לעמוד במתח אני מביטה בשעון שלוטוס הביאה לי, שעון שהוא גם חתול וגם פנדה (כמוני) ומחייכת. המבחן נגמר ואני חוזרת לזרועות שלכם. לא משנה אם עברתי או לא, אני חוזרת לזרועות שלכם.
...
קשה לי לומר את המשפט "אני אוהבת אותך". זה הפך להיות משהו מלאכותי וכשאני אומרת את זה לכם אני רוצה לומר משהו אמיתי. כל פעם אני אומרת אותו ברעדה, כאילו מכריחה את עצמי ואתם מבינים. אתם מבינים שהתחושה לחוד והמשפט לחוד ושיום אחד הוא יחזור לקבל עבורי את המשמעות האמיתית שלו. מתישהו אני אומר אותו והמילים והתחושה יסתנכרנו.
...
לוטוס לא מרגישה טוב, אני הולכת להכין לה תה וכשאני חוזרת אני שומעת שזאלו שר לה שיר. הקול שלו נעים ועמוק, השיר נוגה ומקסים. אני מביטה בשניהם וזולגת לי דמעה. יש אהבת אמת בעולם הזה.
...
לוטוס מכינה לנו חלב רתוח לקפה, זאלו גולש בפייס. אתמול היינו בטיול לעכו והיה מצחיק, טעים וכיף. אבל ככה זה כל טיול איתם. יש בי ציפייה לטיולים הבאים, יש בי ציפייה לחיים איתם, יש בי ציפייה לגלות מה בדיוק קורה עכשיו בחלל הזה, שכבר מתרחש ושקיטי של המימד הזה פשוט עוד לא מכירה.
שבת שלום 3>
