תיכננו להיפגש בערב כהרגלנו כמו בכל שבוע, ל"סשן השבועי שלנו".
קבענו שאאסוף אותה מעבודתה וניסע משם.
בתיק שלה כל הזמן יש לפי דרישתי רוקט פוקט "לשעת הצורך".
בבוקר שלחתי לה הודעה: "מעכשיו כל פעם שאני אומר לך את ניגשת לשירותים בעבודה ומפעילה את הרוקט פוקט ישירות על הדגדגן, למשך 20 שניות ואת לא גומרת".
"כן אדוני", היא השיבה עם חיוך של סמיילי.
בשמונה וחצי, חצי שעה לאחר שהתחילה את עבודתה, התקבלה ההודעה הראשונה- "קדימה לשירותים, תגידי לי לאחר שיבוצע".
כעבור 2 דקות קיבלתי הודעה: "בוצע".
בתשע ועשרה הודעה נוספת: "לשירותים...". גם הפעם לאחר מספר דקות קיבלתי הודעה: "בוצע".
ככה כל ארבעים דקות בערך היא קיבלה הודעה. כאשר מידי פעם מזכיר לה שאסור לה לגמור.
בהודעה הרביעית הוספתי- "ואחרי הפעולה, את נשארת ללא תחתונים". קיבלתי ממנה הודעה: "אבל... אבל..." (כך בדיוק, אבל עם 3 נקודות).
עניתי לה: "אבל מה? זה לא נתון לשיקול שלך, לא שאלתי, אמרתי!".
"כן אדוני" היא השיבה.
בשעה 15:00, שעה לפני שהיא מסיימת ואני אמור לאסוף אותה, שלחתי לה הודעה: "עכשיו זאת הייתה הפעם האחרונה שאוננת עם הרוקט פוקט".
והוספתי בהודעה נוספת: "אומנם את בעבודה, אבל יש לך שעה לדאוג ולוודא שאת אכן נקייה וחלקה למטה כמו שאני אוהב, ושאת מסודרת לפגישה איתי".
היא ענתה לי: סמיייל עם חיוך בלבד.
הגיעה השעה ארבע. הגעתי לחנייה ליד משרדה והיא כבר חיכתה שם, אספתי אותה ונסענו.
בנסיעה הייתה לנו שיחת חולין רגילה לגמרי.
הגענו ל"חדר", ככה אנחנו קוראים לו בשיחות בינינו.
כמובן שהבאתי את "תיק הציוד" שלי.
הגענו לחדר, ומיד אחרי שהדלת נסגרה אמרתי לה: "קדימה, להתפשט ולרדת על ארבע".
היא ביצעה זאת.
עברתי עם כף ידי על גופה, מהצוואר לאורך עמוד השדרה, שוב ושוב, עד החור האחורי ומשם יותר למטה ל"חור המרכזי",
כשהגעתי לחלק הזה, נ לה ספנק חזק על כל צד של הישבן עם היד, ואמרתי לה להסתובב ולשכב על הגב.
עשיתי את אותו דבר, העברתי 2 אצבעות החל מהצוואר לאורך מרכז הבטן, כאשר כמובן שהייתה התעכבות קלה על החזה- שם היה מישוש חזק לכל צד בשילוב של צביטת פיטמה,
ככה עד ל"חור מהרכזי". ניתן היה להרגיש את צמומורות ההנאה שלה, לפי תנודות הגוף.
מיותר לציין ש"החור המרכזי" היה רטוב מאוד, לאור כל האוננות שלה היום.
הלכתי רגע לתיק עם הציוד, ופרסתי אותו על השולחן שהיה לידי על מנת שיהיה לי יותר נוח.
חזרתי אליה עם כיסוי עיניים, גאג ומצבטי פטמות. כמובן שלשים את הגאג וכיסוי העיניים לא היה בעיה.
כששמתי לה את מצבטי הפטמות וכיוונתי את ההידוק, היה ניסתה לצעוק, אך הגאג חסם זאת, ונשמעה רק יללה קלה שאלתי אותה: "כואב?" היא הנהנה עם הראש שכן.
אני אמרתי: "מצויין, את אוהבת כאב, לא?!"? היא עשתה עם הראש תנועה של כן, ואני חייכתי.
הבאתי את האזיקים ושמתי על ידיה, ואז לקחתי את החבל על מנת שאוכל לקשור את רגליה בפישוק רחב, וכדי לגרום למינימום תזוזה שלה.
לאחר שהייתה קשורה היטב, התחלתי במלאכה:
אמרתי לה: "טוב כמו שאמרתי לך כבר, היום יהיה לך סשן מיוחד, מקווה שתהני ממנו".
חזרתי הפעם עם רוקט פוקט שלי (שקצת יותר עוצמתי משלה) והנחתי על הדגדגן תוך הזזה שלו גם לאורך השפתיים (התחתונות).
לאחר 4 דקות בערך, שיבלתי דבר נוסף: ויברטור. איך שהיא שמעה שאני מפעיל אותו ניתן היה לראות איך הרטיבות שלה גדלה.
הכנסתי אותו כאשר הוא פועל על העוצמה הנמוכה ולאט לאט הגברתי את הקצב שלו. כל זה כמובן שגם הרוקט פוקט עדיין עובד. ככה במשך מספר דקות ארוכות. תוך שאני מידי פעם מושך בחוט של מצבטי הפטמות, ונותן לה ספנקים קלים עם היד על הכוס כשהויברטור באותו הרגע מחוץ לגוף.
לפי ניסיונות תזוזות הגוף שלה והנעימות שנשמעו מפיה עם הגאג, ניתן היה להרגיש שהיא גמרה 3-4 פעמים.
כיביתי את הויברטור, התרתי את הקשרים של החבל שפישקו אותה, פתחתי את האזיקים, ואמרתי לה לעמוד על ארבע.
נתתי לה להחזיק ביד אחת את הרוקט פוקט, שהמשיך לפעול, ולהניח אותו כל הזמן על הדגדגן.
לקחתי את השוט, והתחלתי להצליף בישבנה- פעם בצד ימין ופעם בצד שמאל. לאחר כ50 הצלפות כשישבנה אדום וחמים, הכנסתי 2 אצבעות לישבנה, איך שהכנסתי אותם ניתן היה להרגיש גמירה נוספת שלה.
הכנסתי והוצאתי את האצבעות מספר פעמים לשם. קולות של הנאה נשמעו מפיה החסום בגאג. אך החלטתי להשאיר זאת בגדר 2 אצבעות ולא משהו מעבר, מכיוון שהחלטתי מראש שהפעם לא תהיה פעילות אנאלית יתרה.
לאחר מכן, כשהיא עדיין על ארבע, התחלתי לחדור אליה "לחור המרכזי", לאחר מספר דקות הפסקתי, התרתי את הגאג מפיה, הורדתי את כיסוי עינייה, והכנסתי את איברי לפיה.
לא היה צריך לעבור הרבה זמן, כדי שגם אני אגמור. היא יודעת לעשות את העבודה :-)
שחררתי לה את מצבטי הפטמות, וכמובן שהכאב החד הגיע, ובעקבות השחרור הזה כנראה שהגיעה גמירה נוספת שלה.
"תודה אדוני" היא אמרה.
"תכיני לנו קפה" אמרתי לה.
היא חוזרת, ושואלת: "עכשיו אפשר לשים תחתונים אדוני?"
"בשביל מה"?, אני שואל, "אין צורך בזה בינתיים".
שוכבים לנו אחד ליד השני, והיא שואלת: "אדוני יש מצב , שבאופן חד פעמי גם מחר ניפגש?". אני מחייך ועונה לה: "כן, אבל מחר הסשן לא יתמקד "בחור המרכזי", אלא בחור ש"אני הכי אוהב".
חיוך רחב ניכר על פניה.
נ.ב
מזכיר לכל קוראות והקוראים, מה שמתואר פה זה שילוב של ניסיון עבר אבל כמובן גם עם קצת דימיון כדי להעשיר את החוויה.
מקווה שאהבתן :-)