סה"כ צעצוע.

לקפל כביסה 😤

איך יכול להיות שבבית של שלוש נפשות יש מינימום חמש מכונות לשבוע????

אם יכולתי לבקש כל דבר בעולם זה היה בית שמנקה את עצמו ומכונה שמקפלת את הבגדים אוטומטית.. או לפחות צעצוע שיעמוד בקצב 🤣

אוףףףףףףף טוב:

קטני לא שלי, תודה לך על התזכורת ❤😉

קטני כמעט שלי.. מקווה שהלסת חזרה לעצמה 🙄🤭

קטני בפוטנציה.... מממממממ.... ימים יגידו 😉

אוףףףףף (בהחלט) רע:

לכל הצריי אופקים שחיים בינינו_ בבקשה תפסיקו כבר לחיות באשליה שמה שעובר לכם בין הרגליים ובתוך ראש (... הפנטזיות, החרמנות... הbdsm שמיובא מפורנהב) זו הסיבה של כולנו להיות פה. לא כולנו כמוכם. לא כל מי שפה מחפש רק סטוצ קינקי ופורקן.

יש כאלו, 🙄, שפשוט חיים בדרך שונה. נקיה יותר (?), אחרת.

אז פאקינג תפסיקו כבר לשלוח איברים מוצנעים ולהציע הצעות ורעיונות!!!!

המסך לא מבטל את הנלוזות שלכם, הוא לא נותן לגיטימציה והוא לא גורם לדפיקות שלכם להיות ראויה.

אם זה היה ברחוב חוץ מפיצוץ לאשכים ולפרצוף גם הייתם חוטפים תלונה במשטרה. אז דיי. תצאו מהבועה שלכם ותיהיו קודם בני אדם.

זה כל מה שיש לי לומר.

הסרתי את הטלגרם, חסמתי בווטסאפ.

אל תפנה אלי גם כאן.

כל טוב ותתנדף לי מהחיים.

.

.

#אוףףףףף_אבל_בקטע_רע

הכל.

הכל!!!!

..

חוץ מלצייר לעצמי פרנצ מושלם בג'ל.

כוס אוחתק העולם, שוב נתקעתי עם האדום.

.

יש לי שלושה שבועות למצוא לעצמי נשלט עם ידיי קסם וניסיון...

מ... עכ.....שיו 😅🤣

.

..

היו היה. לפני ימים לא רבים כל כך... בארץ, לא רחוקה כל כך סיפור מקרה שגרם לי לחשוב.

זהו סיפור ללא גבורה, ללא רומנטיקה וללא עתיד. מה כן? מוסר השכל טורדני ומעיק. כזה שידוע מראש אבל מתעקש להמרח על הפרצוף בחיוך מזלזל.

סיפורנו מתחיל במיצי, חתלתולה טובה מבית טוב. לעיתים רכה, לעיתים שורטת, כזו שחייה למדו אותה להתנהל כחתולת קרבות למרות שחונכה אחרת. מיצי אאמינה באהבת אמת. אהבה טהורה ורכה של חתלתולות בנות 16. למרות כל שיעוריי החיים מיצי לא זנחה את התקווה הגנוזה (כן, גנוזה) וכיוונה למשהו גבוה יותר. בנוסף...  מיצי, השם ירחם, הייתה חובבת BDSM מושבעת ואהבה לחקור, לשחק ולעיתים אף להתעלל כמעה בעכברונים קטנטנים ופוחזים. מיצי המתוקה טיילה לה ערב אחד ונתקלה בעכברון חמוד. העכברון מילא את ראשה במחשבות ואת רגליה ברטט. היא ידעה שאין סיבה להרחבת הלב ולפעימות המיותרות אך החליטה לבחון ולאפשר. 

לאחר ערב וונילי משהו אמרה גומר והרגישה שפיצי, העכברון החמדמד.. יכול לתפוס חלק בחייה. היא פינתה מקום, זנחה עכברונים שונים ולקחה נשימה עמוקה. ימים ספורים נוספים, שיחות עומק ומיצי החלה להאמין בבלתי אפשרי.

פתאום העכברון הקטן מילא את ראשה וליבה ותפס מקום של אמת. מיצי הייתה מאושרת.

...לאחר שהטרף נגרר למאורה מיצי הייתה מבולבלת.

היא לא רצתה למעוך את ראשו על הרצפה, היא לא הרגישה צורך למשוך וכמעט לתלוש איברים. לא היה לה אפילו דחף לראות אותו מתחנן על חייו. היא פשוט רצתה שיהיה שם.

מיצי לא זכרה רגשות ותחושות כאלו, כל תקוותיה התערבלו לאנדרלמוסיה מוזרה ולא ברורה. 

ומיצי הייתה מאושרת.

הדקות עברו, התחושה התעצמה והיא אפשרה לעצמה להיות עצמה.

שוב, מבלבל מאוד.

ערב של תשוקה, מחשבות, תחושות, רגשות.. ומיצי?

.מאושרת.

פיצי לא ידע להכיל. הוא ידע רק לבחור מסך האפשרויות שראה, שלא כפי שמיצי הרגישה וקיוותה.. הוא לא יכל  (באמת) לראות אותה. הוא ראה חלקים, התחבר, התמכר... אבל הוא לא.

ראה.

אותה.

.

סופו של דבר, כפי שברור ומובן.. מיצי חזרה לסורה והלכה לחפש לה עכברון אחר. בתחושת החמצה, מחנק קטן בגרון.. היא הבינה שזה לא העכברון שלה. זה טרף של חיה אחרת. היא לא נוגעת במה שלא שלה. כזאת היא מיצי. חתולה של עקרונות. 

ופיצי?

..זה כבר סיפור אחר. מקווה שטוב לו.

.

.

תמיד תשאר לך פינה חמה.

.

אצלי ואצל מיצי.

#מיאוו.

אני.

מבחינה זוגית מתחברת לגברים מאוד מצואיסטים, אלפא בעליי הילה של עוצמה וכבוד. כשסמרטוט צמוד לרצפה זה מובן ולא מעניין (לרוב יעיל... אני מתה על רצפה נקיה.. אבל לא מעבר)

.

כשגבר עוצמתי בוחר למסור לי את השליטה ולעבור יחד תהליך (שלרוב מתרחש גם כן... צמוד רצפה ) זו כבר תמונה שונה לחלוטין.

ועדיין, לא נשוי אומנם אבל סוג של זוגיות. לא שלי. לא נוגעת.

#חינכו_אותי_אחרת.

שתדע.

מחקתי אותך לחלוטין, המשכתי הלאה ולא נזכרתי בך מאז ה- $&*^$#^&*^$.
זה כמו אנורקסיה איתך. אני שונאת ואני זקוקה ואני נלחמת ואני כמהה.

אתה איש מעצבן.

אבל נראה לי שנסחפתי.

עדיין לא היה משהו רציני (או בכלל) מבחינת השליטה אבל הצד הוונילי שלו כבש אותי. שיחת עומק לתוך הלילה.. הצהרת כוונות ותחושת אמון.

ימים יגידו, אבל הרומנטיקנית שבתוכי ממש מאושרת כרגע.

מקווה שההכל יתחבר.

.

בינתיים הבית עדיין הפוך.

הזהרה!!!!!!

פילוסופיה של 3 לפנות בוקר :

כולנו סוחבים איתנו איזשהו שק. ארסנל החוויות שעיצבו אותנו לכדי מי שאנחנו כיום.. חלקו של השק חיובי, חלקו של השק שלילי (גם על זה אפשר להתווכח, תורת המוסר וזה), אבל כולנו סוחבים ומתעצבים על פיו או כנגדו.

  אומנם.....  תלס אהובי (!!)  קבע 'הכל מים' .

אבל הבסיס ישנו. אני לא אכנס עכשיו ל...מה מעצב אותי לעצמי?? אילו פרטים ניתן להשמיט כדי שאשאר אני ??(אילו לא??)... אבל כן, בגדול ..מסכימה. אנחנו, כסך החוויות, ההגיונות, הלמידה וההבנה משתנים (פיזיולוגית, רגשית, נפשית, קוגנטיבית וכו) בכל רגע נתון. אבל היי (!) אני אני. הכל מים אבל.... היי...

נחזור לשק.  אני, סוחבת אמתחתי באופן גאה. מנסה להודות לאבא על כל שיעור וחוויה (גם כשממש קשה) ולהפיק את המירב..... מודה, ישנם דברים מסויימים שנתקעו לי בלב, נתקעו בראש, בגרון... דברים שלא הצלחתי לשחרר (!) שכן, בוודאות עיצבו אותי לידיי... מי ומה ואיך שאני ..אבל הם לא באמת מוכלים אצלי. לא פתורים. היום אחד הדברים האלו נפתר.

כל ילדיי נולדו בלידות קייסרי חירום. כולם איבדו את כלל סימני החיים ונלחמו להגיע. כולם, תודה לאל, הצליחו להוולד וחיים היום בבריאות ואושר. באחת מהלידות בני נחנק למוות, הוא היה סגול, חסר דופק ואוויר ונלקח לחדר אחר. בכיתי, צרחתי, נקשרתי והוחזקתי (גם ככה מהחזה ומטה הייתי מורדמת אבל היי, אמא לביאה)... הרגשתי סבל שלא ניתן לתאר. ברור לי שהוא נלקח כדי שיוכלו להחיות אותו. ברור לי שנהלים נכתבים בדם. ברור לי שזה היה הדבר הנכון לעשות... ועדיין, תמיד החלק היחסי הזה בשק שלי.. הכביד. למה לא נתנו לי לראות, למה לא יכולתי להיות נוכחת. אני אמא שלו!!! למה?????

עד לרגע הצפיה בסרטון (מצ"ב קישור בתחתית הפוסט). עכשיו הכל ברור לי.

תודה ❤

שק קטן, שק, שק, שק...

.

.

https://fb.watch/lv9HPDIg4F/?mibextid=NnVzG8&startTimeMs=10936