סה"כ צעצוע.

בין מחט לתחת???????

הרבה מסתבר, תתחדש לואי 😉❤

. אגב, זה לא מסמן אותך כשלי

..אבל חן חן על המחווה.

גוד שבס😈😘

צצות להן פיסות פיסות מעברי.

טיפה ועוד טיפה, נשלט ועוד נשלט.

כולם מלאי זכרונות ייחודיים. רגעים שחלקו עימי והפכו למיוחדים ונשגבים עבורם. חלקם ביראה, רובם לחיוב (לפחות כך הייתי רוצה לחשוב).רגעים.

אני מלקטת פיסות פיסות כדי להזכיר לעצמי את שהיה.

היה את העציץ שלי שלבלב עם הרוח, היו כלבלבים, סוסי פוני, חתולים ואפילו במבי קטן אחד. היה את ההדום שלעיתים תפקד גם כמעפרה. היו ועודנם, שלל צעצועי ניקיון, היו תקופות של שקי חבטות... היה את זה שעיניו נקשרו והפך לטרף אומלל, היה את זה ששבר לי את האזיקים, היה את המתחלף שהביא אותי לכדי סאב והייתה את זו שנתתי לה את הלב והיא החזירה לי בבגידה.  היה דוס ועוד דוס וכמה קטינים בני 20, היה את הניצול שואה שגרם לי להרגיש שליחות. היו נחדרים היו חנוטים, היו מסכנים שעזרו לי לחקור את תקופת המדיקל שלי. היה לי תינוק, היו מתאבקים, היו את אלו שלא הפסיקו לבכות. היו.. היו..

היו ככ הרבה. באמת. קשה ומיותר לספור. איך ע"פ תמונה, שם או פירוט מקרה אני אמורה לקשר? בליל זכרונות מסועף ולא ברור. חלקו נוצר בהכרה חלקית, חלקו באיבוד חושים, חלקו סתם בתקופות שעמום. חלק מהנשלטים פשוט היו לא משמעותיים עד שנמחקו קליל מזכרוני. חלק בעליי ניצוץ ייחודי- המקרים לא זכורים, ההוויה כן. חלק היו פשוט בלתי נשכחים. היו..

עברתי המון. בחיי השליטה ובכלל. במחצית השניה של חיי התנסתי כדומינה  בשלל גוונים וגישות. הייתי בהכחשה, חיבקתי, אהבתי, קיבלתי תשלום, הדחקתי, יצרתי רומנטיזציה וקור, התפוצצתי, נקשרתי, תלשתי, הבדלתי בידלתי, יצרתי סוגי קשרים שונים.. מודה, 24/7 היה מעולה אבל אובר אינטנסיבי עבור חיי כסטודנטית דה אז... 

ובסוף אני נותרת שותקת, מול הגדרה לא ברורה, "דומיננטית ואכזרית".

זה מה שהכי זכור ממני? אישה רעה שרומסת?

מעניין כמה מהם באמת בחרו גם לראות מי אני. מעבר לגחמות הרגע, מעבר לשכרון העוצמות. מי אני. באמת.

מעניין...

.

אני רוצה לזיין לך את הצורה.

אני רוצה שתהפוך להיות השפחה הקטנה שלי, הזונה שלי.. שתהפוך לאישה הקטנה שלי.

אני רוצה שתדאג שהבית יהיה נקי ומצוחצח לכבודי, שלא אצטרך לנקוף אצבע.

אני רוצה שכל היום רק תחשוב על איך לרצות ולשמח אותי.

אני רוצה לקשור לך את האשכים חזק חזק ולשים לך בפה את הקצה של החבל. אני רוצה שהזין שלך יתאדר בכלובון לכבודי.

אני רוצה לתפוס את האגן הסקסי הזה, לשתול את האגודלים שלי בנקודות האחיזה ולדחוף את הסטרפ הכי עמוק. אני רוצה שהוא יהיה עבה ושתרגיש אותי חזק.

אני רוצה לגמור. גונחת ומזיעה, ליפול על המיטה ולצוות עלייך להביא לי מים. אני רוצה להכיל את המבט המבולבל שלך כשתבין שלא שמת קרח.

אני רוצה להפיל אותך לרצפה ולשבת לך על הפנים עד שלא תצליח לנשום. אני רוצה לראות את המבט המתחנן שלך שרק מבקש עוד.

אני רוצה לצוד אותך, לטרוף, לכבוש.

אני רוצה לראות עד כמה תיהיה אישה טובה בשבילי.

עכשיו,כשהכל על השולחן.

דווקא אהבתי את הסרטון ❤

הבית נראה כמו שאני מרגישה.

צריכה צעצוע שקט, יעיל, זמין לעכשיו וללא יותר מידי תשומת לב והנחיות.

.

מפנטזת לחזור לשלמות של לפניי שבוע (הנה, עוד רגע וזה יקרה)..

אלו לא פעולות המעיים האגרסיביות, זו לא שבירת השיגרה היומיומית. זו לא תחושת החולשה ואלו גם לא הכאבים.

.זו אני. לא באמת אני. אני מרגישה חלשה, חוסר רצון לצוד ולטרוף. מילה שלא במקום פשוט גוררת טריקת דלת. מתגעגעת לחינוך אנגלי. מתגעגעת לכלבלבים מכשכשי זנב.

.

מתגעגעת לעצמי.

רוצה למעוך פרצוף מבולבל לרצפה, לדחוף את כף הרגל עמוק לגרון ולחייך. רוצה להריח את הזעה הקרה, לדעת שהכל מותר לי ולהתעורר. לבחון, להציק, להתעלל, לעשות מה שבא לי ואיך שמתחשק. רוצה לרצות.

.הנה. עוד רגע וזה יקרה.

יש ימים כאלה.

אני חסרת סבלנות, over קורקטית.. כמו שגיסתי לשעבר הייתה אומרת:

קראחצ'.

.

יש ימים כאלה שהייתי רוצה להקבר מתחת לפוך, לתת לזמן לעשות את שלו ולצוף.

ודווקא הימים הללו, עם הכאב הבלתי פוסק, פיזיולוגי, מנטלי, תמהיל מלוכלך... דווקא אלו מרימים הכי גבוה.

אז פרסמתי קול קורא, הבהרתי שאין לי יותר מידיי אנרגיות והגיע הצעצוע על הקורקינט הלבן. הוא הגיע עם מתנה קטנה וחמודה, סט כלי ניקוי, ארסנל שיטות ריצוי, מוסר עבודה  גבוה וחיוך כובש. 

בדרכ אני לא מרשה להסתכל לי בעיניים. אם לא דרשתי בצורה ברורה_ תפקידך להיות שטיח, פרצוף מודבק לרצפה, הכי נמוך שאפשר..

תבצע את מה שנדרש ממך ותחזור לתנוחה הראויה לך.

.

עם שולי היה לי קשה.. רציתי לחוות עוד מהניצוץ. עוד מהמתיקות שזולגת מחיוכו. עוד ממי שהוא.

הבית נחמד, לא מצוחצח כמו שאני אוהבת.. אבל נחמד.

יש ימים כאלה

.

עכשיו הגיע הזמן לקום ולחזור לאינטנסיביות.

חבל שהזמן טס ככ מהר.

קצת לפני שסגרתי את הדלת אחריו הוא ביקש רשות. הכשכוש בזנב זיכה אותו לחלוטין.

הוא פרס בפניי איך הצטיירתי לו בבלוג ובפרופיל. הוא הסביר מה הנקודות שהדהדו בפגישה בינינו. הוא היה מדוייק להחריד. 

אני חושבת שיותר מניקוי הבית הוא הגיע כדי לנקות לי את ההרגשה.

חן חן קטני.

כן ירבו❤

חטפתי קלקול קיבה אכזרי..

שלשולים, הקאות וכל טוב.

.

אז הפוסט הזה _לא פונה לחובבי הביזאר למיניהם אלא לעדיניי נפש,  המסורים והאכפתיים...

סתאאאאאם 😜

.

נטו נקיונות. מינימום יחס (כואב לי).

בפרטי.

בסדר בסדר.....

המנוי מסתיים בעוד שישה ימים

.

בצהוב, גדול ומפריע לי בעיניים.

מי הצעצוע שיוריד לי את הבנאר המעצבן הזה?

#תעדכן_אחריי.

גרם לי לחשוב.

הארוחה הייתה מעולה, החברה נעימה, השירות מהיר (אם כי לקה בחסר) הרצון היה נוכח...

משהו לא מרגיש לי נכון?

להתחיל אילוף לוקח הרבה כוחות נפשיים.. אילוף מאפס הוא בכלל קשוח.

לא סגורה אם יש לי כוח לזה..

לפעמים הטוטאליות גובה מחיר.

מודה אני לפנייך ❤

.

מחזירה שני מיילים,  עונה על כמה ווטסאפים.

.

בתכנון לקום לשטוף פנים ולצחצח שיניים.

נכנסת לכלוב.

.

עוד יום פרודוקטיבי מתחיל.

🌸מחפשת להערב קטני לניקיונות

1. (רצוי שיהיה טוב בפדיקור...)

.

ולא בקטע טוב.

.