צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סה"כ צעצוע.

זה באמת כזה קשה. כזה פאקינג קשה. למצוא צעצוע? יש כל כך הרבה, יש כל כך הרבה שוני.. ואולי בגלל זה, קשה.

אז אולי יש אחד שבאמת נושם את זה כמוני..? חי את זה, באמת. מתמכר לזה. לא יכול בלי זה..? הכלבלב בבדיקה הוא טיפש, אולי מכוער, חסר ניסיון, חסר ניצוץ.. הוא בדר"כ או צעיר מידי (26) או יותר מידי מבוגר לי (50).. הוא מחפש את המין, הוא לא מבין מהי אפלטוניה או מה הקשר שלה למנטאלי. אולי הוא רק חלק מזוג, הוא שולט מלמטה, הוא מנסה למצוא את עצמו, משקר.. יש כל כך הרבה. כל כך פאקינג הרבה. ועם כל אלו, אולי מצאתי לי אחד איכותי???

זה סותר כל הגיון בריא. זה מתיש. זה מאכזב. זה הכל וזה כלום. אני עדיין מאמינה.
לפני 11 חודשים. 28 ביוני 2023 בשעה 13:50

הבית נראה כמו שאני מרגישה.

צריכה צעצוע שקט, יעיל, זמין לעכשיו וללא יותר מידי תשומת לב והנחיות.

.

 

מפנטזת לחזור לשלמות של לפניי שבוע (הנה, עוד רגע וזה יקרה)..

אלו לא פעולות המעיים האגרסיביות, זו לא שבירת השיגרה היומיומית. זו לא תחושת החולשה ואלו גם לא הכאבים.

 

.זו אני. לא באמת אני. אני מרגישה חלשה, חוסר רצון לצוד ולטרוף. מילה שלא במקום פשוט גוררת טריקת דלת. מתגעגעת לחינוך אנגלי. מתגעגעת לכלבלבים מכשכשי זנב.

 

.

מתגעגעת לעצמי.

 

 

רוצה למעוך פרצוף מבולבל לרצפה, לדחוף את כף הרגל עמוק לגרון ולחייך. רוצה להריח את הזעה הקרה, לדעת שהכל מותר לי ולהתעורר. לבחון, להציק, להתעלל, לעשות מה שבא לי ואיך שמתחשק. רוצה לרצות.

 

 

 

 

 

 

 

 

.הנה. עוד רגע וזה יקרה.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י