סה"כ צעצוע.

הייתי. חייתי. חוויתי. איפשרתי. נתתי.

.

אני כבר לא שם.

יש לי המון ביקורת עצמית. יותר מידי. כמעט ברמה של סגפנות. כמעט ברמה מרושעת. יש לי ביקורת נוקבת על מה שקרה, על איך,  על הדרך ועל הקיצוניות שבה הדברים התגלגלו. המון. המון ביקורת והאשמה עצמית.

אני רוצה לשחרר. אני רוצה להשלים. אני רוצה לחבק את עצמי של פעם ולהבטיח לה שבסוף הכל מסתדר. אני רוצה להפסיק להאשים את עצמי. גם כקורבן וגם כמאפשרת.

.

הילדים שלי ראו המון. הם שמעו המון.

לא הכל. בהחלט יותר מידי.

.

ההבדל בין טראומה רגעית לטראומה מתמשכת.

אני כבר לא אותה אחת. לא אותה הנפש, לא אותה האישה, לא אותה הנשמה.

לא  אותה   אחת  .

.

חלקית מסויימים נטמעו בי. לטוב או לרע. חלקים אחרים מתעקשים לרבוץ. אני אלמד איך לנקות אותם. אני לומדת.

עברתי דברים.

עברתי.

.

הייתי ילדה עדינה וטובה, גדלתי להיות בחורה צדקנית ולוחמת. זו התעצבה לכדיי אישה חזקה ודעתנית. הוא כיבה אותי. לקח לו עשור להשתלט על כל חלקה טובה. לקח לו עשור להטמיע את כל מה שאני נלחמת לנקות. לקח לו עשור והוא עדיין מנסה.

הוא לא יצליח.

לא חזרתי לעצמי כי מעולם לא הייתי מי שאני היום. תלס וזה... חסרתי לעצמי.

לא חזרתי לעצמי.

אני אני.

..

אתה שואל אותי תמיד שאלות נכונות. אתה מאפשר לי להביט פנימה ואחורה בדרכים שלא מתאפשרות לי ללא קיומך. אתה שם בשבילי.

תודה.

היה לנו ערב של התבוננות. גם כלפייך וגם כלפיי. מעין שלווה ואמת מחובקות יחד. 

שכבנו יחד במיטה. אחרי פייסטינג חונק במיוחד והבאת לי קולה עם קרח. גמעתי אותה ואותך.

שלווה.

שכבנו יחד, חלקית עירומים ונפשית עירומים לחלוטין. שאלת אותי שאלות.

אני עניתי.

בשלב זה או אחר הבנתי שנרדמת. הבטתי בך כמו אמא בבן. השלווה שלך מבורכת  מי שאתה ומה שאתה מאפשר עבורי. מבורך .

אתה. מבורך.

אתה זזת באמצע. כמעט שהנרות נפלו וכמעט שהשעווה נשפכה. "לא לזוז" קבעתי. אתה זזת שוב, עוד פעם.  חזרתי על עצמי. ברכות וקורקטיות "לא לזוז". ביקשת לראות. עצרתי הכל צילמתי לך תמונה והשווצתי. הריפוי שלך והאומנות שלי. אתה ככ יפה.

אני לא מכירה את עצמי ככ רכה. השליטה מוציאה ממני טורפת. השליטה בך מוציאה ממני משהו אחר.

יכולתי להזיז הכל לשולחן הקטן שלידי. יכולתי להוציא את החגורה ולהעניש. יכולתי לקטוע ויכולתי לחמוד. במקום זה נתתי לך לנשום וליטפתי לך את הגב.

שאלת אותי מה הרגשתי. שלווה. הרגשתי שלווה. הרגשתי שאני מעניקה משהו יפה לגבר שאני אוהבת. בל הבטחות ובלי עתיד. כאן ועכשיו. רגעים של שלווה.

.

אני כבר לא שם.. בעשור הארור ההוא. אני כאן.

פיסות של אושר.  רגעים של שלווה. 

מה שאפשרי.

בוקר טוב ❤.

הולה הופ, לגו, שיר טוב, ספר טוב, עוגה. בצק סוכר. חוג, עוד חוג. סופגניה, בשבילי רק חצי. התנדבות, ארוחת ערב. הדלקת נרות. שיט, שרפתי לעצמי ציפורן.

מסיבת פיגמות. ארבע נפשות קטנות ומתוקות בממד אחד. גשם רעמים וברקים.

כואב לי הגב, יםםם כלים. חייבת לחזור למחשב. אמא, עוד קצת. בובת חלומות, איחולים לעולם טוב יותר, נחירות קטנות.

אני רוצה סיגריה. אני רוצה אמת. אני רוצה שלווה. אהבה? מתכננת לרדת דרומה. נלחמת בפחד. לוקחת אוויר. מנסה להביא עוד אור לעולם. 

הגב כואב. צבעתי את השיער לאפור, חייבת לקנות פירסינג חדש. למה זה נגמר?

לא להתפשר. מחנק. מגיע לי טוב. מגיע לי אור. מגיע.

אתמול עברתי הדרכה איך לתקוף ולנטרל איום עם סכין. עדייו קצת מזועזעת. המדריך קרא לי אגרסיבית. גאה בעצמי. לביאה. אמא לביאה. גורה ולביאה.

מישהו שומע אותי?

לוקחת צעד אחורה. מביטה בצורה קצת שונה. לוקחת נשימה עמוקה.

עוד קצת והיום הזה נגמר. ימי שני לבד. מוזר. כל כך מוזר וכל כך חסר. הפרח נבל. הוא הושקה, קיבל שמש והמון אהבה. ועדיין. נבל. מביטה בעצב ונזכרת בפתק שהושאר.

כן. זאת אני כרגע. אדביק מחדש את הכנפיים. אעלה לבמה. לא לוותר.

נשימה עמוקה.

.

כאב הוא הזדמנות לצמוח.

אני גאה בעצמי על זה שאני כואבת. זה מעיד על זה שאפשרתי לעצמי לחצות גבול, לבחון. לחיות את עצמי.

אתה צריך לשמוח בשבילי.

וחוויתי כבר הרבה יותר גרוע. גם שיתפתי פה בבלוג על חלק.

אולי אתה לא קורא אותי מספיק.

אולי.

.

הֲכִי יָפֶה לִי עֲצוּבָה. כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכָה אֲנִי הֲכִי יָפָה. הַשִּׁרְיוֹן הֶעָצוּם וְהַכָּבֵד חוֹשֵׂף אֶת מִגְרְעוֹתָיו. הַכֹּחָנִיּוֹת וְהָעָצְמָה מִתְלַכְלְכוֹת לִי בִּדְמָעוֹת. כְּמוֹ חוֹל יָם רָטֹב, נִדְבָּק, מְלַכְלֵךְ אֲבָל לֹא מַשְׁאִיר סִימָן. נִשְׁטַף בְּקַלּוּת בִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת עַל יְדֵי נְשִׁימָה עֲמֻקָּה וַחֲזָרָה לְשִׁגְרָה.

We hed a good ran.

אֲבָל כַּנִּרְאֶה לֹא מַסְפִּיק.

"הֲכִי יָפֶה זֶה שֶׁאֲנִי נֶחְשֶׂפֶת מוּלְךָ וְאַתָּה בּוֹחֵר לְהוֹכִיחַ אוֹתִי".

וְכַמָּה שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהֵחָשֵׂף. כַּמָּה שֶׁהַשֵּׁדִים שֶׁבִּפְנִים יוֹדְעִים לְנַהֵל הֵיטֵב אֶת מִשְׂחַק הַמָּנִיפּוּלַצְיוֹת הַזֶּה. כַּמָּה שֶׁאֲנִי לְעוֹלָם לֹא מְאַפְשֶׁרֶת כְּנִיעָה. כַּמָּה שֶׁאִפְשַׁרְתִּי. יוֹתֵר מִדַּי אִפְשַׁרְתִּי. הָיִיתִי קְטַנָּה וּפְגִיעָה וְלֹא תָּמִיד רַק חֲזָקָה וְסָדִיסְטִית. אִפְשַׁרְתִּי אֱמֶת עֲגֻלָּה וְכוֹאֶבֶת.

וְזָעַקְתִּי. כֵּן יַקִּירִי. זָעַקְתִּי בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה בִּי כּוֹחַ. זָעַקְתִּי אֶת זַעֲקָתִי הַחֲרִישִׁית שֶׁקִּוִּיתִי שֶׁתִּשְׁמַע.

אֲבָל לֹא.

וְזֶה בְּסֵדֶר.

❤.

כּוֹאֵב. אֲבָל יַחֲלִים בִּמְהֵרָה. אֵין אֶפְשָׁרוּת לְוַתְרָנוּת. מַגִּיעַ לְךָ. מַגִּיעַ לִי.

מְאַחֶלֶת אֶת כָּל הַטּוֹב שֶׁבָּעוֹלָם.

שְׁלֵמוּת,

כְּבָר לֹא שֶׁלְּךָ ❤.

.

התגעגעתי.

אני מת לעשות פיפי. 

אני מרשה לך לצלם אותי. מה זה אומר לך ?

זה שאני מסכים.. זה אומר שאני סומך עלייך. את יודעת שאני סומך עלייך?

הנה. פרסמו חלק מהחטופים ששוחררו. מה דעתך?

דיי נוו...  תני לי כמה רגעים. קצת קצת. די.

התנשפויות.

אני לא יכול. אני לא יכול. בבקשה די.

זה טוב, שתדעי.

מה עשית עכשיו?

הפלאפון נפל.

..קטני קנה לי כמה צעצועים ואני נהנת מבדיקת הפונקציות, שלהם ובמיוחד משלו.

את מרשה לי למצוץ לך את הזין? עד שהשליח יגיע.. נוו דיי זה מטריף אותי.

לא הרגשתי בחיים ככה.

תעצרי. בבקשה תעצרי.

בבקשה נו.

דיי נו.

רוטט לי על השרפרף, מאונן את עצמו על הפלאג.. מתנשף.. כל הזמן מתנשף.

הוא מתחנן, כביכול שאאט או אפסיק אבל מתמוגג.. 

מנשק לי את הרגליים והידיים.

די זה מטריף אותי.

פליז נו....

השליח של האסייתי הגיע. הרטט קבוע עמוק בתחת בפולסים הכי חזקים שיש. מנומס ומחוייך הוא אוסף את האוכל.

בשניה שהדלת נסגרת הוא נופל על הרצפה, מאונן על מרצפות הרצפה.

אני מרגישה כמו בלונאפארק. הכל מצחיק אותי. הוא מצחיק אותי. האלכוהול עוזר.

עדיין חושבת על חטופים והחיילים והמצב.

אסקיפיזם מבורך ❤.

אֲנִי

מֻרְכֶּבֶת.

יֵשׁ בִּי הֲמוֹן שִׂמְחָה. הֲמוֹן אַהֲבָה. גַּם הָמוֹן אַהֲבַת חִנָּם. לַמְרוֹת שֶׁהַמִּלְחָמָה שִׁנְּתָה אֶצְלִי מַשֶּׁהוּ. עֲדַיִן הֲמוֹן אַהֲבָה.יֵשׁ בִּי כְּאֵב. יֵשׁ בִּי צַלָּקוֹת. יֵשׁ בִּי פְּגִיעוּת.

כֵּן, כֵּן.. מֵאֲחוֹרֵי מָסַךְ בַּרְזֶל כָּבֵד יֵשׁ נֶפֶשׁ רַכָּה. מַמָּשׁ רַכָּה.

יֵשׁ בִּי פַּחַד, יֵשׁ בִּי זִכְרוֹנוֹת. הַרְבֵּהההההה מִיְּדֵי זִכְרוֹנוֹת.יֵשׁ בִּי הַתְנָיוֹת. אוֹפֵּרַנְטִיּוֹת וּקְלָאסִיּוֹת. יֵשׁ בִּי הֲמוֹן בִּלְבּוּל וְחֹסֶר אֵמוּן. יֵשׁ בִּי אֱמוּנָה מְלֵאָה. בְּשֵׁם, בְּאַהֲבָה, בְּצֶדֶק וּבְחוֹבַת הָעֲשִׂיָּה.יֵשׁ בִּי רִגְשׁוֹת אָשָׁם.יֵשׁ בִּי גַּאֲוָה.יֵשׁ בִּי תְּשׁוּקָה. יֵשׁ בִּי עֶרְגָּה. יֵשׁ בִּי הַכֹּל. אֵין בִּי כְּלוּם.

יֵשׁ בִּי הַכֹּל.

יֵשׁ בִּי יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁנְּנַזְּחַהּ. יֵשׁ בִּי אִשָּׁה שֶׁלִּבְלְבָה לַמְרוֹת כָּל הַסִּכּוּיִים. יֵשׁ בִּי צִפּוֹר שֶׁנִּכְלְאָה.

"יֵשׁ לִי צִפּוֹר קְטַנָּה בַּלֵּב".

יֵשׁ בִּי אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה. יֵשׁ בִּי לוֹחֶמֶת זְכוּיוֹת. יֵשׁ בִּי לֵב מְדַמֵּם.יֵשׁ בִּי עָשָׁן וְיֵשׁ בִּי אֵשׁ. יֵשׁ בִּי אֲדָמָה וְיֵשׁ בִּי מַיִם.כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַיִם.

הֻתְּרוּ לְפִרְסוּם שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל עוֹד שְׁנֵי חַלְלֵי צַהַל.

יֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל עַל מְנַת לְהָשִׁיב אֶת הַחֲטוּפִים.

אִשָּׁה יָלְדָה בִּשְׁבִי.

יֵשׁ בִּי כְּאֵב

.

עַם יִשְׂרָאֵל חַי 🇮🇱❤

לומר.

הכל ממש ממש בהתחלה. הזרע הוטמן ואפשר לראות נביטה קטנטנה קטנטנה מבצבצת לה.

אי אפשר לדעת מה יצמח פה.

.

אולי שוב סתם עשב שוטה שיעקר, כנראה שלא. אולי יפרח לו צבעוני יפיפה, עטור כתר מלכות מלווה בריח עדין ונעים. אולי לא. 

זה מוקדם מידיי לומר. אבל אני יודעת. אני מרגישה בפנים. מסירה את החומות, מאפשרת לחדור את השריון ומביטה. מה יוליד יום?

..הוא יוליד?

זו לא האינטימיות המינית (שפשוט מטורפת). זו לא ההכלה הרגשית (שכל כך נוכחת). זה לא ההומור השובבי (שמלטף את ליבי). זה אתה. זה המכלול. זה אנחנו.

אני מוצאת את עצמי סקרנית. נפעמת. מורגשת. אני מוצאת את עצמי. שלך.

כדיבריי הילדונת אגם בוחבוט (יש לי ילדה קטנה, מותר לי לצטט כאלו דברים) בשירה 'קופידון'.. או יותר נכון כדבריי עמית מרדכי, עידו נצר, ים רפאלי ובר אלמליח דונצוב (כמה אנשים כתבו את השיר הזה?????):

"כשאתה לידי זה יפה לך ממש
זה יפה לך ממש..

הו ווהו
עשית לי חם
כמה מעלות
הרמת לי ת׳לחץ דם
צבעת ת׳לילות בלבן
צורחת במקלחת
הו ווהו
העיף לי ת׳סכך
איזה מלאך
תודה קופידון יא אח
למה יפה כל כך
טה טה טה דה

..בלי לחץ
ניקח את זה לאט
..

אל תהיה בן של זורחת השמש
תענה לשאלה מליל אמש
היית שוחה בשבילי לירח?
תטעם נו תטעם כל האוכל שלי מלח

איף נהייתי קיטשית".

אוהבת את מי שאני איתך. גם את שלמות וגם את $%&*&$#^&*.

ושוב תודה על הסחלבים, הם יפיפיים❤.

ואם זה עדיין לא היה ברור.. אני לא פנויה. תפסיקו להציף בהודעות לגביי הכרות. זה פשוט לא מעניין.