סה"כ צעצוע.

ליידי קטנה ומתוקה שנמסה מפרחים וליטופים.

שונאת להרגיש את הצורך להכלה וכרבול.

לא מתחברת לעדינה והרכה שבי .. לא .. אבל כל כךךךך כן.

אוהבת את המתקתקות שיוצאת ממני כשאתה מחמיא לי. אוהבת שאתה מלטף בעדינות ומזגזג בין תשוקה להתמכרות. אוהבת שאתה מכיל אותי. כל כךךךךך אוהבת להכל אותך. מכורה לכרבולים איתך. להתגפפות, למשחקיות. לרכות.

אוהבת כל כך כל רגע איתך. אוהבת את עצמי ברגעים איתך. מסרבת לומר מעבר. אבל אתה הרי יודע את המעבר.. אם אגיד ואם לא.

הייתי כל כך סקפטית לפניי הפעם הראשונה. גמרתי אומר עם עצמי שאחדור אליך שוב ושוב ושוב הרבה לפני שאאפשר שאתה תחדור.

עדיין מחייכת מהזכרון המתוק. "שלמות אולי קצת אצבעות קודם?" זה היה כזה חמוד. כזה תמים. מצד שני ככ מאפשר וטבעי ונינוח. לא אנסתי אותך, גם זה יגיע. לא אנסתי כי זה היה ככ רך ויפה. כבשתי. חדרתי והבהרתי. אתה שלי קטני.

אתה גבר גבר לכל עניין ודבר, זה מה שכ"כ יפה לגבייך. בדיוק בגלל שינויי הקיצון האלו, המעברים החדים שלי. לשניה אתה אביר גיבור על סוס לבן, שניה אחרת הזנזונת המטונפת שלי שלא יודעת שובע, רגע אחריי עקרת הבית המתוקה שדואגת שיהיה נקי ונעים ואז ילדון בית ספר שסופג כל מה שבא לעברו.

אהבתי שהסתכלת לי בעיניים כשמצצת לי את הזין היפה שלי. אהבתי כשזגזגת בין הזין לכוס לזין לכוס ולא שבעת משניהם. פחות אהבתי שהלכת. לא גמרתי מספיק.

אתה חושב שמתישהו אני אשבע?

....מקווה שלא.

.

אֲנִי רוֹצָה, שֶׁתַּגִּיעַ אֵלַי, נָעוּל וּמְקֻשָּׁט. תִּתֵּן לִי חִבּוּק גָּדוֹל וּנְשִׁיקָה. אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּלֵךְ לְהָגִיף אֶת תְּרִיס הַמִּרְפֶּסֶת וַחֲדַר הַשֵּׁנָה. אֲנִי רוֹצָה שֶׁבְּלִי לִשְׁאֹל כְּלוּם וּבְטִבְעִיּוּת גְּמוּרָה תִּתְפַּשֵּׁט לַחֲלוּטִין, תְּקַפֵּל אֶת הַבְּגָדִים וְתַנִּיחַ אוֹתָם יָפֶה יָפֶה בַּצַּד. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּלֵךְ גֵּאָה לַמְּקָרֵר, תִּמְזֹג יַיִן קַר וְתִשְׁאַל אוֹתִי אִם לְהַזְמִין מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּרֵד עַל אַרְבַּע תָּבוֹא לִקְרָאתִי וְתַתְחִיל לְחַכֵּךְ אֶת הַפַּרְצוּף הַמָּתוֹק שֶׁלְּךָ עַל הָרֶגֶל שֶׁלִּי. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְכִוּוּן הַיָּרֵךְ הַפְּנִימִית וּתְבַקֵּשׁ רְשׁוּת. אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ לֹא וְלִשְׁלֹחַ אוֹתְךָ לְהָבִיא לִי אֶת הַמַּתָּנוֹת. אֲנִי רוֹצָה שֶׁכֻּלָּן יִהְיוּ עֲטוּפוֹת יָפֶה יָפֶה וְשֶׁיִּהְיֶו סִרְטֵי מַתָּנָה מְקֻשָּׁטִים. אֲנִי רוֹצֶה לִפְתֹּחַ אֶת הָאֲרִיזוֹת, כֻּלָּן כֻּלָּן פְּרָט לְאַחַת. אֲנִי רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ מֻפְתַּעַת.. לַמְרוֹת שֶׁלֹּא אֶהְיֶה. אֲנִי רוֹצָה לְהַחְזִיק אֶת עַצְמִי לְפָנַי שֶׁאֶגַּשׁ לַמַּתָּנָה הָאַחֲרוֹנָה.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אַגִּיעַ. אֶפְתַּח אֶת הַסֶּרֶט לְאַט לְאַט. אוֹ שֶׁלֹּא. אַתִּיר אֶת סַמָּנֵי הַשְּׁאֵלָה, אֶשְׁלֹף אֶת הַזָּנָב הֶחָמוּד שֶׁלְּךָ וַאֲסַכֵּךְ. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁזֶּה יִהְיֶה מְיֻחָד. הֲכִי מְיֻחָד. רוֹצָה שֶׁשְּׁנֵינוּ לֹא נִשְׁכַּח אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ אַף פַּעַם. רוֹצֶה שֶׁכְּמוֹ בְּכָל דָּבָר אַחֵר אִתְּךָ, לֹא יִהְיֶה אֵיךְ אוֹ לְמָה לְהַשְׁווֹת. רוֹצָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַפַּרְפָּרִים בִּזְמַן שֶׁהַדֹּפֶק שֶׁלְּךָ מוּאָץ. רוֹצָה לֶאֱנֹס אוֹתְךָ וּלְזַיֵּן לְךָ אֶת הַצּוּרָה. רוֹצֶה לִהְיוֹת גֵּאָה. כְּמוֹ עַכְשָׁו אִם לֹא יוֹתֵר. רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה מְשֻׁיָּךְ לִי. לַחֲלוּטִין.

הקטני שלי חזר הביתה.

לפעמים מה שלא רואים משם רואים מכאן. 

ולהפך.

שמחה שהאגו לא שלט. שמחה שאיפשרתי. שמחה שאתה איפשרת.

שמחה שאתה כזאת זנזונת מטונפת. 

שמחה שחזרת הביתה ❤.

** לצעצועים שאמרתי לפנות אליי שוב לקראת שני ורביעי.. תודה, לא רלוונטי.

אני מרגישה כאילו אסור לי להיות חרמנית עכשיו.

בגלל המצב והכל זה נראה לי סוג של לא מוסרי ככ.

ואני כלללללל הזמן רטובה.

.

התחלתי פה קשר שנקטע. זה כנראה לא היה נכון עבורנו. הוא בתקופה הזו.. כנראה לא היה נכון עבורי. סגרתי בחיוך ואהבה. אבל סגרתי. לא דיברנו או התכתבנו ולאט לאט החוסר הפסיק לצרום. עדיין לא עוזבות אותי המחשבות על מה שהיה ומה שיכל להיות.

כרגע אני שוכבת במיטה. האצבעות דחופות עמוק עמוק בפנים. אני עדינה ואגרסיבית. רכה וקשה. לאט לאט ומהר עד שקשה לנשום.

אני

נזכרת בישבן המתוח,  מפנטזת על זנב השועל הקטן המתנפנף לצדדים. לא צריכה פורנו. רק לעצום עיניים ולהזכר. מממממממ

כשהוא היה פה לא יכולתי להסתפק בשתיים שלוש גמירות.

התגעגעתי לגמור.

מרגישה לא מוסרית.

פרצה אש במבנה. פרצה אש במבנה.

יש לפנות מייד את המבנה".

אין עשן בלי אש. אבל לא היה עשן...

#לביה"ס_שלום.

סחתיין עליהם, אפילו לא עברו חמש דקות מכשהתקשרתי🇮🇱❤

.

נִכְנֶסֶת לְפֹה. אַחֲרֵי כְּלוּם זְמַן שֶׁהִרְגִּישׁ כְּמוֹ נֶצַח.אַתָּה

בָּטוּחַ שֶׁוִּתַּרְתִּי כְּדֵי לְחַפֵּשׂ לִי מִישֶׁהוּ אַחֵר. מַשֶּׁהוּ

אַחֵר.אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁפִסְפַסְתִּי.

אַתָּה לֹא פֹּה!

כִּי אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְפַסְפֵס. אַתָהבְּהֶחְלֵט אֶחָד

הַנְּדִירִים.

לֹא רַק כְּצַעֲצוּעַ. לֹא רַק כְּגֶבֶר.

אַתָּה אֶחָד הַנְּדִירִים

כַּיְּהַצְלְקוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ בְּךַהֲפְכוּ אוֹתְךָ לְכָל כָּךְ יִפְהוְאֵנוֹשִׁי.אֲבָל

כִּןְלִיזֵה לֹא מַסְפִּיק. אֲנִי

כַּמָּה שֶׁזֶּה לֹא

בָּרִיא, אוֹ נָכוֹן אוֹ הֶגְיוֹנִי בְּעֵינַיִךָ..אֲנִי

בּוֹחֵרֶתּלִחְיּוֹתְרָק בְּשָׁחֹר וּבְלָבָן.בְּהַכֹּל

.

אוֹ בָּכְלוּם.הָיִיתָ מְקַבֵּל מִמֶּנִּי

הַכֹּל.

אִם הָיִיתָ שָׁם כְּמוֹ שֶׁאָנִירָצִיתִי שֶׁתִּהְיֶה. אֲבָל אַתְהַלֹּא.

תָּמִיד יִשָּׁאֵר לְךָ מָקוֹם אֶצְלִי בַּלֵּב וְבַּרֹּאשׁאַבָל לֹא הַמָּקוֹם

שֶׁרָצִיתִישִׁיהִיָּהַ שֶׁלְּךָ.

פעם הייתי גאה להיות שמאלנית.

פלורליזם טהור.

כולני בני האלוקים, כל הנשמות שוות ערך.

אין עליון ואין נחות.

התעוררתי יום אחד כשאחת העובדות שלי (מהמגזר) פרסמה בדף שלה "מוות לכל היהודים". אני לא ארחיב בנושא, אבל היו לה מספיק אפשרויות לעשות משהו נוראי.

תודה לאל כלום לא קרה.

אבל...

אי אפשר להשאר באהבת חינם נקיה כלפיי חסרי אנושיות.

אי אפשר.

היו כאלו שהפכו לבני בית, עשור, שניים שלושה.. ואז הוציאו להורג את כל בני המשפחה שהאכילה אותם, שדאגה להם.

היו כאלה שהפכו לחלק מאיתנו.. עד ש..

לא כולם. ברור.. אבל היו. ..ולצערי ברור שעוד יהיו.

זה בדיוק הקטע. העד ש... הזה. ברור לי שלא כולם, ברור לי שלא תמיד.. אבל מהחשש הזה אי אפשר להפטר. בטוח לא עכשיו. החשש הוא גם מהמנקה הזקנה או מהמקבץ נדבות בצומת. אם הוא לא יהודי יכול להיות שיסתובב לו יום אחד. יכול להיות.. אני ומשפחתי תמיד ניהיה יהודים. אי אפשר לדעת מתי זה יסתובב ולמי.. לא בוטחת. לא שמאלנית. לא בעד הרכות הזאת. דיי. נגמר. עניי עירי קודמים.

החטופים שלנו קודמים. האזרחים שלנו קודמים. החיילים ואנשי הבטחון שלנו קודמים. אנחנו חזקים. אנחנו אמיצים. אנחנו ננצח.

זה ברור.

אבל ...

השנאה הזאת שמבעבעת בעם שלי מכוערת.  היא מפחידה והיא מסוכנת.

כן למגר. כן לחסל כל אוייב וסכנה. אבל מפה ועד קריאות שנאה לרצוח ילדים ולנקום עין תחת עין??

לא.

זה לא אנחנו.

חלק מהחולשה שלנו טמון במוסריות שלנו. באנושיות. לא עין תחת עין. כי אי אפשר לבכות על תינוק יהודי ולקוות לנקמה בחסרי אונים אחרים.

תכנסו. תנקו. תשמרו עלינו. זה כן.

לא נהפוך להיות חסרי אנושיות כמותם.

אבא שבשמים רואה הכל. לנו יש מוסר.

עם ישראל חי ❤.

יש עכשיו המון קולות של נקמה. מפחיד.

כאילו עד שלא יעלה לי הפיוז ואני אתחרעה לא תפסיקו?????

הלוואי שזה היה אחד, שניים, שלושה, עשרה.. אם אמרתי לא אז לא!!! גם אם זה היה בנימוס... 

אני פה למעלה מעשור, היו לא מעטים ששללתי... כל אחד והסיבה שלו (סתםםםםם... בדרכ זו אחת משלוש מאוד נפוצות) כל אחד כזה ש"מנסה את מזלו" מנסה לא פעם ולא פעמיים... קיצר, בחישוב גס... נמאסתם.

ועדיין, משהו לא ברור????

"מנסה את המזל שלי" רק מקומם יותר.

מה אני חישגד?

בעצם... למה להתעצבן, חסימה אחת שווה אלף מילים...

וברכות 😈.

חיים חדשים ❤.

תודה לבורא, תודה לעצמי ותודה לכל האנשים הטובים שבדרך 🙏❤.

אגב, צבעי ושיפוצניק יבואו לי עכשיו מממממממש טוב 😏

רק למה המעליות כ"כ רחוקות?

תמיד יהיה על מה להתלונן 🤣