ניצוץ.
נדלק וכווה. נדלק וכווה.
גחלת שקרנית מסרבת לדומם עצמה לריק.
ניצוץ.
כל האמת על השולחן. תמיד בפרצוף. ככה אני אוהבת. ככה אני דורשת.
האמת על השולחן. הבעיה היא בפרשנות. נדלקת ונכבת. נדלקת ונכבת.
שישי בערב. הילדים אצל הגרוש, מוזגת כוס תירוש לשכנה. מכבה את עצמי.
כל השבוע התרוצצתי, מגיע לי טוב. מגיע_ לא מגיע.
.
שישי בערב. חיכיתי לך וסרבתי שתגיע. מכבה את עצמי.
חברה מתקשרת. אני מסרבת בנימוס. מכבה את עצמי.
שישי בערב, לא מדליקה את המחשב, העבודה תחכה למוצש. מחנק בגרון.
כשהרסיסים עוטפים אותי זה הכי נעים בעולם. הרכות, הביחד, ההכלה, השיח, הכל.
כל כך נעים לי.
שקר. כל האמת בפרצוף ואני טוענת לעצמי שהמציאות תשתנה. היא לא. גם אני לא.
אני מעדיפה את הכלום מהכמעט. כל פעם מחדש אני בוחרת. אני בוחרת בי?
שישי בערב. חושבת על מה יביא המחר.
הוא לא יבוא מבלי שאגיד מפורשות. אני לא אגיד.