שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

just me

לפני 11 שנים. 11 במאי 2013 בשעה 14:28

תעמדי בפינה הוא ציווה עלי 

הנעתי את גופי לכיוון פינת החדר ונעמדתי כשפני אל הקיר וכשאני עירומה כמובן

חיכיתי למה שצפוי לי מנסה לדמיין איך זה יהיה 

ואז אדוני הגיע מפשפש בתיקו מוציא משם את הציוד שבאמצעותו ישלוט בגופי והפעם הזאת נחרטה בנפשי

בפעם הזאת הוא כרח את החבל סביבי הפך אותי למומיה שלא זזה לא רואה ורק קצת שוומעת. 

הפה חסום ואני מרירית כמו משוגעת.   

עמדתי ככה זמן מה מרגישה את גופי מתאמץ לשמור על שיווי משקל לרגע אפילו חושבת שאני עומדת לצנוח לרצפה והנשימה שלי נהנית יותר כבדה.

חלב הנר מגרה את עורי וצורב אותו קלות 

דקירות קטנות אבל גם יותר גדולות בתחת וגם בחזה. 

אני חושבת לעצמי עד עכשיו הייתי בסדר הצלחתי והחזקתי מעמד

הוא עוזר לי לגרור את עצמי לעבר המיטה ולבסוף אני מפילה את עצמי לתוכה

ואז הדבר שממנו גופי נרתע הכי הרבה 

הצלפות אבל הפעם הן נעימות הן מלטפות 

אבל לא לאורך זמן זה כך 

כי פתאום הן מכאיבות נורא ואני פולטת צווחה ועוד צווחה ואז זה מפסיק 

אבל מרגישה תסכול על שלא יכולה לסבול את הכאב הזה 

אחר כך הוא חודר אלי מאחור וההצלפות הפעם עם היד

הוא מתפרק ומתחיל להתיר את החבל מעלי

דווקא כשזה נגמר אני מרגישה שיכולה להיות כך עוד הרבה זמן

מרגישה שלא אכפת לי מה הוא מעולל לגופי

מרגישה שנפשי כבר שלו

סוף סוף מרגישה את תחושת הכניעות

זו תחושה טובה ויש בה הרבה שלווה 

הרגשתי זאת לזמן קצר ואני רוצה להרגיש כך שוב 

לוקח לי קצת זמן לחזור לעצמי 

אני שומעת אותו אומר ״זה מעייף לאמן שפחה חדשה״

נהינתי מאוד הוא אומר לי כשאנחנו כבר חבוקים אחד עם השניה. 

גם אני ניהנתי לעצמי אני אומרת

והוא עיניו כבר מתגלגלות נעצמות 

על פיו מרוח חיוך קטן

ואני בלב מחייכת 

מרגישה כמה אותו אני אוהבת

dn46​(שולט) - נהדר
הצלחה לכם
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י