just me

האדון שלי הוא קפטן על סיפונה של יאכטה. עוד מעט אתה תצא לכבוש את נתיבי השייט בין האיים ביוון ואני בחרתי להשאר פה. אתה אוהב את האתגר שבשליטה בים את האתגר שבשליטה על אנשים, אלה ששטים איתך, אלה שסומכים עליך ובחרו לעשות את זה יחד אתך. 

אבל אני בחרתי להישאר פה. 

רציתי בכלל לספר לך כמה הערצה אתה מעורר בי לפעמים. 

לפעמים אני מרגישה שאני מלאה בהערצה כלפיך, מתפעלת מהשלווה שלך דווקא כשאני סוערת מבפנים, מתפעלת מהחכמה שלך כשאתה מסביר דברים, מתפעלת מהכוח שלך לשנות ולתקן, מתפעלת מאופן דיבורך הבטוח, מתפעלת ממך מכל דבר שאתה אומר או עושה. 

לפעמים כשאני כועסת או נעלבת או סתם עצבנית אז פתאום כל ההערצה נעלמת, יש טעם מר של אנרגיה רעה וזה עצוב , כי להעריץ אותך זה כל כל כייף, כל כך נחמד , להסתכל עליך מלמטה למעלה ולחשוב שאני שלך. 

בשנה האחרונה אני מתחנכת תחת שבטו של המאסטר שלי. התנהגות מסוימת מצידי גוררת אחריה עונש גם אם הוא מגיע ימים ארוכים אחרי. המאסטר אף פעם לא שוכח ... ואני מספקת לו די הרבה סיבות לצבור עבורי עונשים שבדרך כלל מגיעים. 

העונש האהוב עליו הוא הצלפות 

לראות את ישבני אדום ארגמן

לראות את הנימים מתבלטים כרשת שטווה עכביש קטן. 

הפעם העונש היה סשן פומבי. כבר כמה זמן שהעונש הזה מתבשל אצל שנינו (לא רק אצלו).

הרעיון עלה באי אלו הזדמנויות ואני הבשלתי עם הזמן לקבלו. 

נוצרה הזדמנות לכך בסוף השבוע האחרון כאשר ארחנו בבתינו זוג (דווקא לא כל כך מנוסה בעולם הבדסמ). 

המאסטר היה קשוח איתי אבל בהחלט היה גם קשוב מאוד למה שעובר עלי. 

המאסטר ביקש ממני להעלות על כתב את החוויה. 

החוויה עבורי לא הייתה קלה אבל בסופה הייתה תחושה של סיפוק והישג גדולה (זהו סשן פומבי ראשון שלי). 

הרבה מחשבות מתרוצצות לי בראש כשאני קשורה ועיני מכוסות ואני יודעת שעוד שני אנשים (חוץ ממנו כמובן) נמצאים בחדר והם מסתכלים וגם להם עוברות כל מני מחשבות בראש על מה שהם רואים - עלי. 

ברור שספגתי הצלפות - המאסטר היה רחום ונראה לי שמספרם הסופי היה קטן יותר ממה שסוכם עליו. הוא עבר לשוט הכואב מאוד ואני לא עומדת בהצלפות האלה. 

תחושת השפלה הייתה וזה היה מרגש עבורי המאסטר שלי היה מדהים!

אמרתי לעצמי בלב שאני צריכה להתרכז רק בו וזה מאוד קשה לי כי הראש שלי לא מפסיק לחשוב והמוח שלי עושה מה שהוא רגיל וזה להתעסק בסביבה - אנשים אחרים - אלה שצופים.

למרות הקושי הצלחתי לעבור סשן זה בכבוד

זה רק בשבילו

עשיתי זאת רק בשבילו

זה הכל בשבילו

עד לפני דקה באמת חשבתי כך,

אבל תוך כדי שאני כותבת פוסט זה

אני מבינה ... 

שלפני הסשן, תוך כדי ועד לרגע זה היה לי ברור 

זה הכל בשבילו

אבל עכשיו אני חושבת... 

היי , זה גם בשבילי 

הרבה בשבילי!

תעמדי בפינה הוא ציווה עלי 

הנעתי את גופי לכיוון פינת החדר ונעמדתי כשפני אל הקיר וכשאני עירומה כמובן

חיכיתי למה שצפוי לי מנסה לדמיין איך זה יהיה 

ואז אדוני הגיע מפשפש בתיקו מוציא משם את הציוד שבאמצעותו ישלוט בגופי והפעם הזאת נחרטה בנפשי

בפעם הזאת הוא כרח את החבל סביבי הפך אותי למומיה שלא זזה לא רואה ורק קצת שוומעת. 

הפה חסום ואני מרירית כמו משוגעת.   

עמדתי ככה זמן מה מרגישה את גופי מתאמץ לשמור על שיווי משקל לרגע אפילו חושבת שאני עומדת לצנוח לרצפה והנשימה שלי נהנית יותר כבדה.

חלב הנר מגרה את עורי וצורב אותו קלות 

דקירות קטנות אבל גם יותר גדולות בתחת וגם בחזה. 

אני חושבת לעצמי עד עכשיו הייתי בסדר הצלחתי והחזקתי מעמד

הוא עוזר לי לגרור את עצמי לעבר המיטה ולבסוף אני מפילה את עצמי לתוכה

ואז הדבר שממנו גופי נרתע הכי הרבה 

הצלפות אבל הפעם הן נעימות הן מלטפות 

אבל לא לאורך זמן זה כך 

כי פתאום הן מכאיבות נורא ואני פולטת צווחה ועוד צווחה ואז זה מפסיק 

אבל מרגישה תסכול על שלא יכולה לסבול את הכאב הזה 

אחר כך הוא חודר אלי מאחור וההצלפות הפעם עם היד

הוא מתפרק ומתחיל להתיר את החבל מעלי

דווקא כשזה נגמר אני מרגישה שיכולה להיות כך עוד הרבה זמן

מרגישה שלא אכפת לי מה הוא מעולל לגופי

מרגישה שנפשי כבר שלו

סוף סוף מרגישה את תחושת הכניעות

זו תחושה טובה ויש בה הרבה שלווה 

הרגשתי זאת לזמן קצר ואני רוצה להרגיש כך שוב 

לוקח לי קצת זמן לחזור לעצמי 

אני שומעת אותו אומר ״זה מעייף לאמן שפחה חדשה״

נהינתי מאוד הוא אומר לי כשאנחנו כבר חבוקים אחד עם השניה. 

גם אני ניהנתי לעצמי אני אומרת

והוא עיניו כבר מתגלגלות נעצמות 

על פיו מרוח חיוך קטן

ואני בלב מחייכת 

מרגישה כמה אותו אני אוהבת

זה קורה בעיקר בלילה

אני לא רוצה להיפרד לא רוצה להתנתק ממך

הרבה שעות יעברו עד שנהיה שוב ביחד 

לישון, לקום בבוקר מוקדם לבד, לנסוע לעבודה, לחזור הביתה, להיות עם הילדים ורק אז מגיע הדובדבן שבקצפת - להיות איתך 

אבל אז כבר מאוחר ושנינו צרכים לקום מוקדם מחר 

ואני מבקשת לדחות את הקץ

למצות כל רגע אפשרי אתך כשאנחנו עוד ערים

לסחוט כל טיפה של זמן משותף

מסרבת להיפרד 

מסרבת להתנתק

עושה לך את המוות רק כדי להיות אתך עוד קצת 

ועוד קצת ועוד קצת 

מטיחה בך דברים 

מתחרטת תוך כדי שאומרת 

חושבת לעצמי העונש יגיע 

העונש לי מגיע

תוהה ביני לבין עצמי מתי כבר אהיה כנועה 

מתי אדע להיכנע ליצר הרע שבי 

להיות כנועה לאדוני

כי יש גם בתוכי מן כזה אדון שרוצה תשומת לב משלו

שרוצה הכרה, שרוצה שליטה קוראים לו אגו אני חושבת 

אני מבקשת ממנו להיכנע כי יש אדון אחר 

אתו אני אוהבת, מעריצה 

הוא בעיני נעלה יותר מכל גחמה 

יותר מהאגו הפנימי שלי שרוצה תשומת לב שנלחם 

מתי כבר אביס אותו אכניע אותו

כדי שאהיה כנועה לאדוני

יש לאדוני המון סבלנות

אבל די כבר אגו

דיייי 

תן להיות כנועה

מוקדש לאדוני הטוב באהבה 

רציתי לתאר את התחושה שעוטפת אותי, מציפה אותי וגם חונקת 

התחושה של לבקש להיות השפחה שלך, רכוש שלך, זונה שלך, גוף ונפש שהם לא אתה אבל הם שייכים לך.

השייכות לך

שייכות מלידה

הזכות לרצות, לשרת, לענג, להתמסר, להיכנע , לנשק, ללטף, לרדת על הברכיים, למצוץ, ללקק

הזכות להיות מזויינת על יידך

להיות כלי קיבול לפורקנך

להרגיש את הרטיבות אצלי שם למטה בין הרגליים

להרגיש איך האצבע שלך חורשת לי בין השפתיים ושיער הערווה

ולדעת שאתה עושה בי כרצונך

אז אני מרגישה איך הלב שלי הוא כמו שמש קטנה שזורחת בעוצמה

מחממת אותי

משאירה אותי מסופקת ורגועה

וסוף סוף אני שלווה.  

אפשר להיות השפחה שלך? שאלתי

למה? הוא ענה

אין לי תשובה, בטח לא מהשכל. זה לא משהו שההיגיון שלי לא יכול להסביר.

מה זה?

המילים האלה פשוט יצאו לי מהפה בלי שליטה, משהו בתוכי דיבר, משהו גרם למילים האלה להאמר.

את באמת מתכוות לזה? הוא שאל

כן, עניתי. אני יודעת שהתכוונתי וגם השכל שלי יודע שהתכוונתי , אבל מי או מה גרמו לי להגיד את זה?

בהתחלה לא הבנתי למה הוא כל כך נתפס לכמה מילים שנאמרו תוך כדי סקס מדהים - הם נאמרו וזהו, ממשיכים הלאה, לא?

אבל לא, הוא המשיך לשאול ולחקור למה אני מתכוונת...

מה הבעיה שלו ?חשבתי, למה לעשות מכמה מילים כזה עניין?

והוא המשיך, לא עזב את הנושא ובכל הזדמנות חקר ושאל- אם אני באמת רוצה להיות השפחה שלו...

ואני עניתי שכן...

כן אני רוצה !!!

כן כן כן

את לא יודעת על מה את מדברת. הוא אמר

תנסה אותי, דחקתי בו

התחלתי להבין כשראיתי מה הוא מחביא מתחת למיטה - ציוד בי די אס אמי שלא יבייש אף שולט רציני שמחזיק מעצמו, כולל ציוד שהוא היכן בעצמו.

נ ד ה מ ת י

וואו מה זה צריך להיות?

למה שמישהו יצטרך את כל הדברים האלה? סוגים שונים, גדלים שונים ומגוון גדול מאוד שלא אפרט, כל מה שאפשר לפנטז עליו.

זה מתקופה שהייתי יותר פעיל בתחום. הוא הסביר לי

אםםם מעניין אם הוא חושב לחדש את פעילותו בתחום... אני מהרהרת ביני לבין עצמי. לא בדיוק בטוחה בעצמי מה אני מעדיפה שהתשובה תהיה.

בינתיים עברו X חודשים ואני כבר צברתי ניסיון של שפחה, לא הכי מנוסה אבל אני לומדת מהר, מפתיעה אותו ומפתיעה את עצמי בטבעיות שבה זה קורה לי.

אני - אני אין סבלנות , אני רוצה לטעום מהפרי האסור עוד ועוד, מצפה לקצב מהיר, קשה לי להתאפק, כמו ילדה בחנות ממתקים - רוצה לטעום, ללקק, ללעוס, לבלוע הכל.

והוא - הוא הקול המתון מבין שנינו, מפעיל שיקול דעת והיגיון, לא ממהר לשום מקום, לא בוער לו כלום, הוא כבר ניסה ועשה כמעט הכל, ואיתי זה אחרת, הוא מאמין שזה צריך להבשיל להיות מדויק ואמיתי בדיוק כמו התבשיל שאותו הוא מבשל בהרבה אהבה, תשומת לב וערגה.

אני אוהבת אותו, משתוקקת לשרת אותו, להתמסר לו, להיות כנועה בשבילו. 

יואו, מה זה כאילו אמיתי? יש לי אדון, יש לי בעלים, יש לי מאסטר, מורה, מחנך, שליט ??? אני שואלת את עצמי.

כן. אני עונה לעצמי - זה אמיתי, אמיתי ועוד איך!!!  בין שאר הדברים שהוא בשבילי ואני בשבילו .... יש גם את זה... יש גם את האהבה הבי די אס אמית.

מזל של מתחילים! אני אומרת לעצמי.