אני אומרת לו שאני רוצה לעשות אהבה. הוא מבקש שרוכים. שרוכים, כמו ששמים בנעליים.
אני מחטטת במגירות התחתונות של הארון וחוזרת עם שרוך שחור עבה ושרוך לבן דק וקשיח.
הוא מורה לי לשבת על הברכיים ומכופף את הידיים שלי מאחורי הגב, אומר לי להחזיק אותן צמודות, אצבעות של יד אחת סגורות מתחת לכף היד השניה.
את השרוך השחור הוא מלפף לי סביב פרקי הידיים. אני נושמת עמוק כשהוא מהדק אותו וקושר במיומנות, מרגישה את הנוקשות שמקרין הקשר לפלג הגוף העליון שלי.
הוא מסיים לקשור ונשאר לעמוד שם, מביט בי. היד שלו מלטפת לי את הלחי ואני מטה את הראש הצידה, מנסה לשאוב קצת מהחום שלו.
את יפה ככה, על הברכיים, הוא אומר לי, ואני מחייכת אליו. אני הכי יפה על הברכיים, עם הראש מתוח למעלה והעיניים הגדולות המתחננות.
הוא מרים אותי ונושא אותי לחדר השינה. אני כל כך קלה בידיים שלו, הן מחזיקות אותי הרבה יותר טוב מהרצפה.
הוא משכיב אותי בעדינות על המיטה הגדולה, זאת עם המצעים האדומים הרכים שאני כל כך אוהבת ללכת לאיבוד בהם, ומתחיל לפזר נשיקות עדינות על הצוואר שלי. הרוך שלו יכול להיות כל כך מפתיע.
ואז הוא מוציא מהכיס את השרוך הלבן, שהספקתי כבר לשכוח מקיומו. הוא אוחז בשיער שלי בעדינות וקושר אותו מאחורה.
אני רוצה לראות אותך כשאני עושה איתך אהבה, הוא אומר לי בחיוך.
אחר כך גם יהיה לי במה לתפוס, כשאני אזיין אותך בתחת.
