לונה בכלוב הגדול

מאפן.
ידעתי כל השבוע
שמפגש משפחתי מאולץ ומתוזמן גרוע
יגזול לי את השנ"צ של יום שישי.
גם לא הצלחתי ממש לנוח לפני,
בעיקר שכבתי במיטה וקראתי מלא בלוגים פה, מדכאים, מצחיקים, מחרמנים..
התהפכתי על הבטן, עצמתי עיניים, אי אפשר להגיד אפילו שנגעתי בעצמי כי נגעה בי פיסת פלסטיק מסוג פוקט רוקט טמונה בכפפת לטקס.
הדמיון נתן עבודה, ופתאום דמויות התחלפו ונהיה קצת מוזר.
בקיצור, לא נרדמתי.
משהו בעירעור הסדר הקיים, הקבוע,
הכניס אותי למתחים.
טוב, בטח יש עוד סיבות למתחים.
רוב הזמן אני באמת בסדר (באמת, בטח שבאמת, נשבעת), אבל פתאום
זה הופך לאחד הפוסטים האלה,
המבואסים.

משהו לא נעים לי.