לונה בכלוב הגדול

קשה להסביר במילים

אובדן.

משהו חשוב, יקר שהיה ואיננו,

ומי ומה שלא ישובו, לעולם ישפיעו על כל דבר שנחווה, שנרגיש. 

*

החרמנות שלי

שהייתה חלק בולט וכוח מניע בחיי

הלכה ממני

וחזרה 

אך לביקור קצר יחסית

ואינה עמנו עוד. 

זה התבטא בתחילה בחוסר רצון להיפגש, בהמשך בנטישה הדרגתית את הכלוב וספקי חומרי הצפייה והקריאה החביבים עלי (וכילוי זמן משמים בפייסבוק), ומהר מאוד נותרו צעצועי הפלסטיק מיותמים במגירה

יום ועוד יום, 

וכל זאת במקביל לצריכה מופרזת של פחמימות ועליה מותאמת במשקל, 

מה שתורם לשימור הליבידו הרחק הרחק

שם, מעבר לקשת