שם זמני

כבר אחר הצהריים, השמש הטובה מחממת , מזכירה את טיבה של ארץ זבת חלב ודבש.

והלבנה זורחת, כאילו ט'ו בשבט כבר כאן.

עגולה, לבנה, זוהרת , בוהקת,רוטטת

כמו הישבן העגול של הגברת,

הממתינה בחדרה ,

לסימן ,לסימון, לפגישה.

רק שט"ו בשבט הוא רק ברביעי,

אז מה פתאום ,היא הלבנה,

מקדימה את זמנה.

חג מוצלח הוא הט'ו בשבט.

סימנים של אביב,

כמו הסימנים שאסמן אותך,

כשתתגלי,

ותצאי ממחבואך.

חג מוצלח הוא הט'ו בשבט:

לא דתי, לא יותר מידי משפחתי,

עם ציוני סמסטר לצעירים.

פירות יבשים-מתוקים

שיגרמו לשפתייך להיפתח.

ללשונך ללקלק.

חג שבו הפרחים פורחים, הפקעות נובטות, הגבעולים מתארכים,

השורשים מעמיקים.

מסקרן איך ייראה התחת שלך אחרי כמה הצלפות של ענף שקד ענוג.

כמו הקונטראסט בין השמש השוקעת בי'ג בשבט,

לבין הלבנה שמקדימה את מילואה.