שאני מסכן, קורבן, etc.etc.
אבל הרצף מאותת לי משהו. משהו שאנ'לא מבין. עדיין.
יצא לי לקרוא כאן ,לא מעט אנשים שסיפרו שהכירו בכלוב חברים: בוירטואליה ובמציאות, אינטליגנטים, נבונים, חכמים, תומכים בעת צרה, נותנים כתף, וכו' וכיו"ב .
למרות פקטור 70% ( שאומר להפחית 70% מהנאמר כאן, הן מהתרגשויות המיניות של הכותבים/ות, והן באמיתות שאר הדברים שנכתבים), אני מניח שאכן יש כאן אינטליגנטים, וחכמות, ומשכילים, ותותחיות.
איכשהו-- הן לא מגיעות אליי.
נהפוכו.
מתדפקות לפיתחי כל מיני כאילו, שאכנה אותן בצרפתית מעודנת: "לגמרי לא כוס התה שלי"
עם אחת זה התחיל בתגובה שלה לניסיון להיכרות איתה.
זה היה מאד מהיר. התגובה שלה היתה תוקפנית. מעליבה - אם הייתי נעלב ממישהיא שאנ'לא מכיר. האינטליגנציה שלה השפריצה כל כך רחוק שאפילו טיפש כמוני הצליח להבין במי ועם מה יש לי עסק.
התגובה שלי היתה מהירה וקצת סוערת.
לא קיבלתי רשות להעלות כאן את דו השיח איתה. (למרות שנתקלתי רבות בפוסטים שתיארו דו שיח עם גברים מרמת האינטליגנציה המשובחת שלה.)
היה לי קשה לקבל. נו טוב. אני גבר. אני צריך לשמור בשקט, על תומת הפרופסורית לענייני טימטום.
התגברתי. המשכתי הלאה.
אבל אתמול?
התחילה שיחה. מישהיא בגיל המתאים, בסטאטוס המתאים, לא קרוב לבית, אבל אי אפשר להיות גרידי (אם כי רצוי :)
שנינו מספיק סומכים על עצמנו,ועל האחר/ת, לכן צ'יק צ'אק עברנו להתכתבות בווטסאפ.
אחרי התמונות המתבקשות, שלב שעבר בהצלחה, עברנו להתכתבות .
כשההתכתבות העמיקה, הצעתי את מה שבד"כ מציע:
בואי נעבור לטלפון.
5 דקות של שיחתטלפון, שוות שעה של ווטסאפ.
ו5 דקות של מפגש שוות שעה של שיחה.
אני מניח שעד כאן תסכימו איתי.
לא התאים לה. גם את זה אני יכול להבין ולקבל.
היא נירדמה באמצע השיחה.היה מאוחר. קורה.
אני התעוררתי באמצע הצהריים, עם טלפון שקרס.
(תוך כדי גלישה בכלוב. כבר ראיתי את עצמי הולך לטכנאי, עם נייד שפתוח על עלילותיו של דום ארוס)
כשחזרתי אליה-- נעלבה:
"איכזבת אותי".
נחסמתי בווטסאפ.
נו בחייאת.
גברים. מה אתם עושים פה לנשים, שאמת הן מפרשות כתירוצים.
דור'קה- מה אתה עושה שאתה מושך "מוזרות"?
עכשיו:
אני חייב ללמוד מזה משהו.
זה לא אכלו לי/ שתו לי.
אבל איפה הן האינטליגנטיות המפותחות בשיכלן עליהן אתם כותבים?
למה אתן לא באות לבקר אותי.
וגם:
מה אני עושה לא נכון? אני נחמד מידי? פתי מאמין לכל דבר? לחתול ולעכבר.
מתכחש לעיקרון 70% הנ"ל.
**
ובכלל (נושא לפוסט אחר)--
{למה רק שולטות מלייקות אותי?
אתן חמודות. אבל לא בשבילי}.
אני לא בטוח שזאת הבחירה הנכונה, אבל השיר הזה מתקשר לי לעסק הרבה יותר משמעותי מה so called , תלונה/ האשמה/תמיהה מלמעלה.
הסבר יבוא בקרוב.
וגם בשבילך, יקירתי החוסמת. הבנתי שיש לך ענין עם יונה.
לא יכולתי לעשות כלום
אילן וירצברג ושמעון גלבץ
מילים: יונה וולך
לחן: אילן וירצברג
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות מזה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות מזה משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ואתה תצטרך להתחיל הכל מחדש.
**--דור'קה:
יש מצב שלמרות הפלטפורמה המקסימה של הכלוב, אתה לא במקום הנכון.
תתחיל לתכנן לך בית נורמלי יותר.
