שם זמני

 בעוד 43 דקות, המכונית שלך , מכוונת וויז, תביא אותך אלייך לשכונה הישנה, אל הרחוב. לא תקראי את זה לפני. את כבר בנסיעה. יצאת. לבושה כפי שסוכם. שמלה קלילה, איפור קל, שפתון עז, לבנים סקסיים. רצית לבוא בלעדיהם. אבל את לא מחליטה כאן. רוצה לראות אותך בהם, לפני שיקרה מה שתוכנן שיקרה. את תצלצלי מהרחוב. אני ארד למטה לקראתך. עיר שקטה, נכון, אין איש ברחובות, אבל גם באור היום לעיתים מבלבל כאן בין הגינה הגדולה, בין הכניסות. כמובן שהייתי מעדיף לחכות לך על הספה,לשמוע את תקתוק העקבים המטפסים בשקט שיש כאן סביב. תמיד צריך להתפשר בחיים. את תחכי לי במכונית. תשימי עלייך את כיסוי העיניים. ידייך על ההגה. אנחנו מכירים מספיק, רק כדי שתצאי בשעה כזאת מביתך. שעות של שיחות. אלפי מילים שזרמו. את הקול תזהי ללא ספק. השאר ממש חדש לך. אני מתקרב רק כדי להריח את השיער, את האוזן. לוחש לך בואי. את נותנת יד. עיוורת את מטופפת בשביל של הגינה. בכניסה לחדר המדרגות מניח את היד שלך על המעקה. עוזה אותך לנפשך. שתסדירי את הנשימה. אני עולה , חצי קומה מעלייך. אוכל לצפות בך מגששת דרכך באפילה. אשמע את נקישותייך. מדרגה מדרגה. 47 מהצד שבאנו. מחכה לך בחצי הדרך. בשקט. מחכה לך שתיתקלי בי. רואה את הבהלה הקלה. נכון, אני לא רואה את העיניים, אבל כל השאר שאני רואה ממש מתאים. מתאים לתיאור. מתאים לתמונות. לדמיון שלי לאיך שאת מחזיקה את גופך. רק אני יודע מה מחכה לך בקצה המדרגות. הצימר שלי ערוך ומוכן. הליצ'י. האננס. המצעים הפריכים הנקיים. הדיסק הראשון כבר מנגן. הקטורת. הוויסקי. הקרח. היין. החגורה. הנוצה. הערכה כולה. אני בדלת. סופר לך כמה שנשאר. נשארו רק שלוש מדרגות. קשות לך. לא בגלל מעלה הקומות. הנשימה שלך מעידה שאת כבר בעיצומה. שתיים. אני מחייך. את לא רואה. אחת. את במישור הקומה הנכונה. הדלת נפתחת. את נוגעת בידך בקיר. מחפשת תמיכה. אישה בבית. גבר זר בשבילך למרות כל מה. עוד רגע תוצמדי לקיר. אצבע תעבור על הלחי שלך. תגלוש מהאוזן, לצוואר הארוך,עצמות הבריח, פתח התיקווה,סחור סחור הפיטמה, מטה אל הטבור. מיד תיכנס מתחת לשמלה. תמצא אותך מצפה. רטובה. לשון פוגשת לשון. את מתנשמת עוד יותר. לפני כוס המים, תקבלי גם יותר, הכוס שלך רותח. אני מצמיד אותך לקיר. את מתנשפת. השיניים שלי בצוואר שלך. האצבעות בוחשות בך. הנה זה ממשיך.

ברוכה הבאה }{

היא תבוא
אריק איינשטיין
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: מיקי גבריאלוב

אם כיסה ענן גבוה את השמש הטובה.
אז אחלום על נח בתיבה.
על יונה קטנה עיקשת, החותרת אל החוף,
עם עלה הזית הרטוב.

קו, קו, קו, היא תבוא.
קו, קו, קו, היא תבוא.
עם עלה של זית, היא תבוא.
קו, קו, קו, היא תבוא.
קו, קו, קו, היא תבוא.
עם עלה של זית, היא תבוא.

ארוכה מאוד הדרך, אין יודע את סופה
אז שנית אראנה במעופה.
ברחובות אני פוסע, בין עיניים כה טובות,
ואני יודע, היא תבוא.

קו, קו, קו...