לפני 14 שנים. 5 באוקטובר 2010 בשעה 10:48
איך זה שכשאני מאושרת והכל נינוח אצלי, אין לי שום השראה לחלוק את זה עמכם, בעוד שכאשר אני מרגישה שהמכסה מתהפך על ראשי וסבל אוחז בי ומסרב להסתלק- אז תמיד אמצא עצמי כאן, שופכת ארס מדולל על קוראיי הנאמנים?
הטיסה שלנו נקבעה ליומיים מהיום, וזו אמורה הייתה להיות הבריחה שלי מהמונוטוניות והשעמום הקיץ. השקעתי עצמי כל כך במערכת היחסים הזו עד לכדי כך שאני לא מוצאת עצמי מחוצה לה. אני נכשלת היכן שאמורה הייתי להצליח, מתעצלת להזיז את עצמי מהמשבצת הזו של הפוסטמה שיושבת בבית ומחכה שהגבר יחזור. לאן הגעתי? איפה השאיפות שלי, לעשות כסף הקיץ כדי לשלם בעבור הלימודים, או ליסוע לארה"ב לעבוד, או להפסיק הרגלים תלותיים, או להשיג נקודת פתיחה עוצמתית יותר לקריירה שלי?
אין דבר אמרתי לעצמי, יש לי קצת כסף בצד והוא נועד למטרה זו, אז מדוע שלא אנצל חלק ממנו ואעבוד פחות? ומדוע באמת? מפני שניצול הכסף הזה הוא הוכחה לעצלותי, לדבקות שלי בהעדפה להיות אישה קטנה ומסורסת שלא מביאה הביתה כסף, שלא יוצרת לעצמה הזדמנויות, שלא מתפתחת היכן שהיא מקבלת אותן.
ובמקום כל זאת, אני יושבת בבית ומחכה שהוא יסיים לעבוד, כדי שנוכל לדבר על הריב הנוראי של אתמול, על איך שהוא טען שאני חונקת אותו ומנסה לנתק אותו מהחברים שלו, מהחברות שלו, מהחיים שלו. המילים הללו הגיעו כל כך רחוק אצלי, הניעו גלגלים עתיקים כל כך, חורקים וכואבים ומלאי שנאה.
הייתי צריכה לבלוע ואליום אתמול בלילה כדי להירדם. חלמתי על סבתא שניתק עימה הקשר, ובחלום היינו בשוק ועזרתי לה לבחור דגים לארוחת חג שהבטחתי לבשל לצד שלה במשפחה, הצד של אבי, שכבר שנתיים איני מדברת עם איש מהם פרט לאחיי הקטנים. אמרתי לה לרכוש 32 (!) דגי דניס שהתעתדתי לבשל במתכונת מרוקאית, על אף שהם כולם אשכנזים. החלום היה מוזר ואף תוך כדי חשתי בכך.
וכעת ליבי במלכוד, אני מתקשה לנשום מהלחץ של השיחה הערב, יש עוד כסף להמיר ומזוודה לארוז וכל זאת באין ידיעה אם מערכת היחסים הזאת תגיע בכלל לטרמינל בעודה בחיים. כולי מבועתת, ומלאת חימה, וכמעט מתפתה לבלוע עוד ואליום. מדוע לא הגיע אליי אתמול. מדוע שיתף את חברו בריב, מדוע החליט שאם יגיע זה הופך אותו לשפוט שלי? מדוע בחר ביום הולדתו לסיים את הערב עם חבריו ולא איתי, שהתכוננתי כל כך להעניק לו את מציצת חייו? כולי שונאת אותו, שונאת את עצמי על שהגעתי לנקודה המשפילה הזו בחיי בה אני תופסת את עצמי ומבינה כמה פתטית אני מהצד, אובססיבית וחגה סביבו ואיך הגעתי למצב בו גבר אומר לי שאני חונקת אותו?! איך לעזאזל.
