לפני 15 שנים. 12 בדצמבר 2008 בשעה 2:30
בפעם בודדת זו
כפי שלא חוויתיה מאז טרם מלאו לי 16
תחילתה בייאוש, אמצעיתה מרירה כעצם החיים עצמם
דובים שחורים וגדולים דולקים אחריי בלילות
מסנני קרינה לא יכולים לה
לקיפאון הלוהט, המלחשש, התוסס בליבתה
כותשת עצבים, גועשת ומתפצפצת כזיקוק
בעצמותיי הדהירה הזו
חולשה מסמאת,
וגוברת
והולכת,
בין מצעיי היא שוכבת איתי מתריסה
קנטרנית ורעה, אך בה בעת שלווה ומפוייסת
היא שם כי הזמנתי אותה להתערסל
היא תישאר בין אם אציע ובין אם לאו
ואם אפקוד את השוק מחר, היא תשכון בסל שעל זרועי
ואף על פי שהדובים במרחק מתמעט של כפות למזער
ואף כי הגשתיה אתנן הראוי לקיסרית, לא לזונה שהיא לפעמים,
ליבי מלוא החופן ושפתיי מבותרות על מצעינו המשותפים
אינה נוטשת, זו הגבירה
התנזרות
