שושן ויש בו קוץ

אני רוצה לדעת אם עוד נשים כמוני מבקרות בשוק וחושבות כמה מוכר הדגים המסריח והעלוב שמחייך אליהן הוא מקסים בעצם, וכמוני הן משיבות חיוך וממשיכות לדוכן הבא בלב קליל ומחשבות שובבות על היום בו יאחזו בידן מושט קפוא ויחבטו עימו בישבנו של הרוכל...

אני מאוהבת בשוק. כמה שהוא צבעוני ומלא ריחות ואנשים קשי יום, אמיתיים, מתמקחים, השוק הוא מקום כל כך בראשיתי, אם הוא לא טבור היקום אז הוא היה המקום בו כוהני הדת של טבור היקום היו קונים את הזבחים שלהם.

הייתי ממש קרובה הפעם לעבור את מחסום ה"גיברת" (מה שכן, רק חלקם מכנים אותי כך, רובם קוראים לי ילדה יפה, מה שקצת מעליב אותי...) עם מוכר הזיתים, שאם הייתי פוגשת אותו בבר לא הייתי חושבת פעמיים בכלל.